שופט בית המשפט העליון,
אדמונד לוי, ביצע הליך נדיר ועיין בעצמו בראיה שהוצגה בבית המשפט המחוזי, בטרם נתן את החלטתו בערעור שהונח לפניו.
אברהם אשכנזי הורשע בידי בית המשפט המחוזי בחיפה ברצח ונדון למאסר עולם. בערעורו ביקש אשכנזי להקל בעונשו בשל מצבו הנפשי או משום שלא הופנה לבדיקת מצבו הנפשי בסמוך לביצוע העבירה, ולחלופין - להרשיעו בהריגה בשל קינטור.
בחקירתו הראשונה לאחר הרצח, שבוצע בדצמבר 2006, אמר אשכנזי: "אני בנאדם חולה פסיכיאטרי ומה שיש לי אני אגיד בבית המשפט. אני חולה פסיכיאטרי ואני רוצה את הטיפול שלי ואתם חייבים לתת לי אותו". לאחר שהודיע שהוא שומר על זכות השתיקה, הוסיף: "אני דוד המלך בן ישי ובגלגול שעבר הייתי שאול המלך שיצא לחפש את האתונות של אביו ומצא את המשיח את שמואל את אליהו הנביא ואין לי מה להוסיף יותר".
היה זה דווקא סניגורו של אשכנזי שהתנגד לבקשת המדינה להפנות את מרשו לבדיקה פסיכיאטרית, באומרו: "אני שוחחתי עם מרשי, הסברתי לו את בקשת המשטרה. החשוד מסר לי שהוא אינו מעוניין בבדיקה. לטענתו הוא בריא ואינו צריך טיפול מעבר לטיול אותו מקבל באופן קבוע". לאור זאת, נמנע בית המשפט מלהורות על בדיקה כפויה.
בהקשר זה מציין לוי, שהוא בדק בעצמו את הראיות: "לא הסתפקתי בקריאת ההודעות, וטרחתי וצפיתי גם בקלטות החקירה, ובעיקר זו שמיום 14.12.05 (ת/23א'), ובעקבות כך שוכנעתי כי בטענות ההגנה בפנינו אין ממש.
"מערער לא התנהג כמי שמצבו הנפשי לקוי, אדרבא, הוא נראה ונשמע כמי שבקי בהליכי חקירה, שלט במפגשו עם השוטרים ביד רמה, ולא חשש להתריס באוזניהם, בנימה של לעג וזלזול, שהוא אינו מתכוון לשתף עימם פעולה ולהשיב על שאלותיהם. משהחוקר לא הרפה ממנו והוסיף להציג שאלות, החליט המערער לנקוט בטקטיקה שונה שעיקרה טענות באשר ל'גלגולו' הקודם, וכאשר החוקר לא מיהר לרשום את התשובה, עמד המערער על כך שהחוקר יעשה זאת, ועל כן חזר על הדברים בקצב הכתבה".
לאחר שניתח את מעשיו של אשכנזי ביום הרצח, קבע לוי: "כל אלה מלמדים על מי שאולי פעל בסערת רגשות, אולם עשה זאת מתוך היכרות עם המציאות ושליטה במעשיו, ולפיכך אי-הפנייתו לבדיקה פסיכיאטרית כפויה אינה בבחינת מחדל. אדרבא, שוכנענו כי אי העלאת הטענה והסירוב להיבדק מקורם בידיעת המערער וסניגורו דאז כי בטיעון זה אין ממש, אולם משקו ההגנה בו בחר בערכאה הראשונה קרס, החליט לבחור קו הגנה אחר, בבחינת יש מאין". ערעורו של אשכנזי נדחה.
