בית המשפט העליון יצמצם מאוד את התערבותו בהחלטות על הארכות מעצר שהתקבלו בבתי משפט השלום. כך קובעת שופטת בית המשפט העליון,
עדנה ארבל.
החלטתה של ארבל מתייחסת (יום א', 17.4.11) לראשונה לתיקון לחוק סדר הדין הפלילי, שנכנס לתוקפו בסוף החודש שעבר. התיקון קובע, כי על החלטה של בית משפט מחוזי בערעור בנוגע למעצרים, ניתן לערער לעליון רק ברשות. כלומר: יש לבקש רשות ערעור והגישה לעליון איננה אוטומטית כפי שהיה עד כה. העליון גם רשאי מעתה לדחות בקשה כזו על הסף, בלא דיון, ואם החליט בכל זאת לדון בה - יתקיים הדיון בפני שופט יחיד ולא בפני הרכב.
התיקון לחוק נקבע בעקבות המלצות ועדה בראשות שופטת בית המשפט העליון,
מרים נאור, ונועד להקטין את העומס על העליון. הוא גם יוצר אחידות בכך שעל כל הליך ניתן לערער בזכות פעם אחת, ואילו ערעור שני הוא רק לאחר קבלת רשותו של בית המשפט העליון. לפיכך, הוא אינו חל על החלטות מעצר שניתנו מלכתחילה בבית המשפט המחוזי (הארכות מעצר עד תום ההליכים בתיקים הנדונים במחוזי).
ארבל קובעת, כי משמעות הדבר היא שיש להחיל כאן את הלכת חניון חיפה, הקובעת שרשות לערעור שני תינתן רק ב"שאלות בעלות חשיבות חוקתית; נושאים, בהם יש החלטות סותרות של ערכאות נמוכות יותר, ואשר בהם טרם נפסקה הלכה על-ידי ערכאת הערעור הגבוהה ביותר, הווה אומר, מקרים בהם יש לתרום לאחידותה של ההלכה; מקרים, בהם יש חשיבות עניינית לבעיה המשפטית המועלית בהם בין כעמדה בפני עצמה ובין מבחינת הקשרה או זיקתה לנושאים משפטיים אחרים; מקרים, בהם יש חשיבות ציבורית בעניין; במילים אחרות, מקרים, בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת".
עם זאת, מוסיפה ארבל, בערעורים על מעצרים יצטרך העליון להיות גמיש יותר: "אני סבורה כי במקרים בהם נוכח בית המשפט כי ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות, גם בלא שהתקיימו הדרישות לפי הלכת חניון חיפה, דיון בפני ערכאה שלישית, יהא נכון, לטעמי, לגלות גמישות רבה יותר ביחס לאפשרות ליתן רשות ערעור. איני רואה לחזות מראש מה יהיו מקרים מיוחדים אלה, אך לכשיתייצבו לפנינו - נדע לזהותם".
הדברים כלולים בהחלטתה של ארבל לדחות את ערעורו של ג'ריס ג'ריס על החלטת בית משפט השלום לעוצרו עד תום ההליכים, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על תקיפה ואיומים. ארבל קובעת, כי מאחר שמדובר בגלגול שלישי - אין עילה לשמיעת הערעור בעליון.
