המשטרה ידעה שא' ממשרד התיירות משוחחת עם אנשים שונים על חקירתה בפרשת קצב, ובהם שלי יחימוביץ' והפסיכולוגית שלה. למרות זאת, החליט ראש צוות החקירה, יואב סגלוביץ', שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד איש בנושא זה. כך העיד סגלוביץ', כיום ראש אגף החקירות והמודיעין, במשפטו של קצב.

קטעים נרחבים מעדויות התביעה במשפט קצב פורסמו היום (ה', 5.5.11). סגלוביץ' היה עד התביעה הראשון והוא פרס בפירוט רב את מהלכי החקירה בפרשה. לדבריו, צוות החקירה הראשוני, שהוקם ביולי 2006, לא כלל חוקרים בעלי ניסיון בעבירות מין. הוא עצמו חקר פרשת מין רק 15 שנה קודם לכן.

חלק ניכר מעדותו של סגלוביץ' הוקדש להדלפות בפרשה. לדבריו, הוא רצה ליצור בועה סביב עצמו וסביב צוות החקירה, לנוכח הסערה הציבורית שהתחוללה. הוא החליט שלא לפנות לתקשורת ולבקש להימנע מפרסומים על אודות החקירה, אם כי אנשיו אספו את החומר שפורסם כדי לראות שהעדויות אינן ניתנות מתוך התקשורת.

בחקירות מן הסוג הזה, אמר סגלוביץ', "היכולת באמת לשמור בית סגור לחלוטין, היא כמעט בלתי אפשרית... אני שמעתי את עורכי הדין הנכבדים מתראיינים על ההדלפות ומדליפים תוך כדי בלי להתבלבל... היו הדלפות, היו פרסומים, היו פרסומים יזומים... אני אומר כאן: לא היו הדלפות מצוות החקירה".

קצב התערב, בהתייחס לחקירתו שלו בידי סגלוביץ': "זה היה בעיתון. אם אתה לא הדלפת, אז אני... עורכי הדין שלי התלוננו עליך בנושא הזה, שהדברים פורסמו בו ביום, כעבור שעות, דברים שהיו רק בינך וביני, וזה לא אני, זה דברים לרעתי".

סגלוביץ' רמז בעקיפין לפעולות שיבוש והדלפות של גורמים הקשורים לקצב כאשר אמר, כי התפרסמו תמונות של מתלוננות באתרי אינטרנט אך המשטרה לא הצליחה לאתר את מקורן. עוד גילה, כי עורכת דין התלוננה על פריצה למשרדה במהלכה נעשה ניסיון לגנוב חומרים הקשורים לחקירה.

בתחילת החקירה נעשו האזנות סתר לטלפונים של א' מבית הנשיא, שנחשדה בסחיטתו של קצב. היא נחקרה באזהרה ומביתה נלקחו מסמכים. מאוחר יותר נרשמו חוקרים לאתרי פורנו בארה"ב, כדי לבדוק את הטענה כאילו א' ממשרד התיירות הייתה נערת ליווי.

עוד גילה סגלוביץ', כי לא' ממשרד התיירות הגיעה המשטרה דרך שולה קדם, שהייתה נשיאת בית הדין למשמעת. קדם התקשרה לסגלוביץ' ואמרה שהיא מכירה בחורה שעברה הטרדה מצידו של קצב. לעדה אחרת הגיעה המשטרה דרך הסופרת שפרה הורן שמסרה את שמה; להורן הגיעו החוקרים מהעיתונאית אסתי אהרונוביץ.

א' התלוננה על האונס השני, במלון בירושלים, בפברואר 2007, לאחר שהתיק כבר עבר לפרקליטות. עו"ד משה מרוז סירב להעיד בנושא, למרות שא' ויתרה על חסיון עו"ד-לקוח, בנימוק שהדבר יפגע בו מקצועית; המשטרה החליטה לא לחייב אותו להעיד.

סגלוביץ' התנגד לעריכת העימות בין א' לבין קצב, בשל ה"פער שאין גדול ממנו" בין נשיא המדינה לשעבר בין מתלוננת. בנוסף לכך, העימות נערך בספטמבר 2008, לאחר שנערך לקצב שימוע וחומר החקירה היה בידיו, וכך היה לו "יתרון אדיר" על פני א'. למרות זאת, הפרקליטות החליטה שהעימות ייערך וסגלוביץ' הוא שערך אותו.

"א' ממשרד התיירות נחקרה חקירה מאוד לא פשוטה, הרבה מאוד פעמים, לטעמי לעיתים יותר מדי", אמר סגלוביץ'.

בחקירה הנגדית הסביר סגלוביץ' שהמשטרה בדקה טענות נגד קצב מלפני שנים רבות, למרות ההתיישנות, דווקא במטרה לברר האם יש ניסיון להעליל עליו.

סגלוביץ' אישר שהצוות לא בדק את רישומי שיחות הטלפון של א' ביום בו נאנסה בידי קצב במשרדו במרכז הטכסטיל. "אם לא עשיתי את הבדיקה הזאת - תקלה שלי", הודה. כמו-כן, לא נבדק האם הייתה יכולה א' מבחינה ביטחונית להיכנס למשרדו של קצב מבלי שהדבר יירשם. המשטרה גם לא חקרה את נהגו של קצב באותו יום, אשר הסיע אותו לבית הטכסטיל, וגם לא את העוזרים ששהו עימו.