כינוס הר"י: בתיה"ח ישבתו בל"ג בעומר

ביום ראשון הקרוב (22.5.11), ל"ג בעומר, תתקיים שביתה כללית במתכונת שבת בבתי החולים הציבוריים בכל רחבי הארץ. באותו היום יקיימו הרופאים עצרת מחאה. ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר היום כי קריאתם של הרופאים היא ברורה וחזקה. "הרופאים אינם מוכנים להמשיך ולשאת את המערכת על גבם, הרופאים אינם מוכנים עוד לתת טיפול מועט מיידי ומאוחר מדי לחולים" העצרת תתקיים במתחם חניון רידינג בתל אביב בין השעות 11:00-13:00 .

יש לציין, כי בעקבות בקשתו של מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, ד"ר אוסקר אמבון, להתיר לצוותים במרכז הרפואי זיו לפעול ולעבוד בל"ג בעומר במתכונת רגילה, הוחרג בית החולים מן השביתה ורופאיו לא ישבתו. זאת, על-רקע ההילולה בהר מירון בה צפויים להשתתף מאות אלפי אנשים והעומס החריג הצפוי בבית החולים באותו היום.

תתקיים שביתה כללית במתכונת שבת בבתי החולים הציבוריים בכל רחבי הארץ.

ד"ר אידלמן: "באוצר לא מנהלים מו"מ כי הם מניחים שנגיע לבוררות"

בכינוס שקיימה ההסתדרות הרפואית היום, אמר ד"ר אילדמן כי "במדינת ישראל בשנת 2011 חולים מתים בגלל מחסור ברופאים". אידלמן התריע כי המחסור ברופאים מחמיר והולך, והתופעה פוגעת בעבודה בכל בית חולים ובכל מחלקה. "המחסור ברופאים משפיע על הטיפול בחולים, על טעויות בטיפול ועל תביעות רשלנות. שעה אחר שעה חולים משלמים מחיר על המחסור הזה", אמר.

אידלמן הוסיף כי המחסור ברופאים הוא ציר העיסוק היום-יומי של הרופאים. "אנחנו מרגישים בשטח יום יום את השפעת ייבוש המערכת. הייבוש הזה הוא על חשבוננו ועל חשבון החולים: חולים מתים בגלל מחסור ברופאים. הם מתים משום שרופא עייף עושה עשר תורנויות בחודש, ומשום שאין רופא שינתח אותם. לרופא במרפאה יש חמש דקות לכל חולה - לעיין בתיק הרפואי של החולה, להתרשם מהמחלה, להחליט על הטיפול ולהסביר אותו לחולה".

בעידכון לגבי המו"מ אמר יו"ר ההסתדרות הרפואית כי הארגון רואה בהצעת המעסיקים לבוררות תרמית ובזבוז זמן. "שנה נחפש בורר, שנה נלמד אותו מה בעיות הרפואה, ואחרי עוד שנה נקבל החלטה. איננו מוכנים ללכת לזה - ולא נסכים לבוררות", אמר אידלמן. לדבריו, לאחר 25 ישיבות מו"מ חלה התקדמות בצוותי העבודה, ולפחות בנושא אחד מסתמנת פריצת דרך. אחת הדרישות של הר"י נוגעת לתסכולם של רופאים ותיקים שאינם רואים לעצמם אופק קידום. אידלמן דיווח על הסכמה מסתמנת לגבי מסלול קידום לרופאים בכירים.

לדבריו, "לאורך 25 ישיבות מו"מ האוצר הגדיל את הצעתו באחוז אחד בודד. באוצר מניחים כי בסופו של דבר תהיה בוררות - ולפיכך אינם מוכנים להתקדם במו"מ". אידלמן קובע כי האוצר נאבק על דעת הקהל, תוך ביצוע ספינים חוזרים ונשנים. "האוצר החל בקמפיין דה-לגיטימציה של הרופאים", קבע אידלמן.

על-פי הנתונים אותם מציגים הרופאים, נדרשים כיום 7,000 תקנים חדשים - אותם לא ניתן למלא, בשל מחסור ברופאים. לפיכך, טוענים הרופאים כי הניחו על שולחן המו"מ דרישה מיידית ל-1,000 תקנים חדשים, המתחייבים לדבריו עוד מהסכם העבודה לשנת 2000, אשר קבע בין השאר הוראה לפיה רופא שהשלים תורנות זכאי ליום חופשה - זכות אותה אין מממשים כיום. הרופאים דורשים תוספת של 1,650 שקלים למתמחה בפריפריה, 1,600 למומחה ו- 1,950 למנהל. הם מבקשים תוספת מקצועות מיוחדים לרופאים תחומיים, מענק לגיוס רופאים למקצוע במצוקה בהיקף של 350 אלף שקלים לשש שנים, הגדלת מספר מנהלי היחידות והוספת תקינה ייעודית.

מן ההסתדרות הרפואית נמסר עוד כי נציגי האוצר ואגף התקציבים, שהוזמנו גם הם לכינוס - סירבו לבוא ולהשתתף בו.

ח"כ ד"ר רחל אדטו, שדיברה גם היא בכינוס, אמרה כי "הממשלה הנוכחית, שטוענת שהוסיפה 960 מיטות בשש שנים שיצילו את הרפואה הציבורית - זורה חול בעיניים: בסופו של יום, מי שמנהל את מערכת הבריאות הוא משרד האוצר, וההתייחסות למערכת הבריאות היא תמיד האחרונה בסדרי העדיפויות".

אדטו דרשה מראש הממשלה בנימין נתניהו, המחזיק בתיק הבריאות, להתערב לאלתר על-מנת לפתור את המשבר. "כמו שנתנו 100 אלף שקלים לכל זוג על-מנת לקנות דירה, כדי למנוע את פרישת שס מהקואליציה - יכול נתניהו למצוא את התקציב הדרוש לתוספת תקנים ומיטות", אמרה.

"900 רופאים חדשים נדרשים מדי שנה; מוכשרים רק כ-600"

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, קרא למערכת לעבור לתכנון לטווח של 15-10 שנים קדימה: "המדינה גדלה מדי שנה ב-130 אלף תושבים, ועל-מנת לשמור על השיעור הנוכחי של רופאים לאלף תושבים, יש צורך בתוספת רופאים מסיבית של רופאים חדשים. על-פי הנתונים אותם הציג, נדרשים בארץ 900 רופאים חדשים מדי שנה - לעומת 600 בלבד המוכשרים בבתי הספר הקיימים לרפואה.

מנכ"ל משרד הבריאות קבל בכינוס כי "משרד האוצר רואה ברופאים מחוללי עלות: ככל שיהיה פחות כך אפשר יהיה לחסוך יותר". על-מנת לפתור מיידית את המשבר והמחסור ברופאים, קורא המנכ"ל לתוספת תלמידים בפקולטות הקיימות, להוספת בית ספר לרפואה - ובמקביל גם "לחבק את הסטודנטים הלומדים כיום בחו"ל ולאפשר להם להשלים לימודיהם בארץ".

יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול נמרץ, ד"ר ערן סגל, אמר בכינוס כי המחסור ברופאים, בתקנים ובמיטות הופך את ישראל למדינה היחידה בעולם שבה מאשפזים חולים מונשמים במחלקות רגילות. "באפריקה עוזבים חולים כאלה למות - ובכל העולם המערבי מעבירים אותם לטיפול נמרץ. הבעיה היא שאצלנו רוצים רפואה אמריקנית - במחירים אפריקנים", קבל ד"ר סגל.

מיכאל שונסטיין, מומחה לשוק העבודה הרפואי בארגון ה-OECD, הציג בכינוס נתונים בינלאומיים המצביעים על הצורך להגדיר מחדש את תמונת כוח העבודה בתחום הבריאות. על-פי הנתונים האלה, מהווה מגזר הבריאות תחום צומח במדינות ה-OECD, האחראי בממוצע ל-9% מהתמ"ג ול-10% מהיקף התעסוקה במדינות אלה. בישראל, לעומת זאת, עומדת לדבריו ההוצאה לבריאות על 7.8% מהתמ"ג, והיא מהנמוכות בעולם המערבי. על-פי הנתונים אותם הציג, רשמה ישראל בשנים 2008-2000 שיעור צמיחה נמוך ביותר במספר הרופאים ביחס לאוכלוסיה - קטן משמעותית מהממוצע ב-OECD.

"אין מספיק צעירים להחליף את כח העבודה המבוגר"

שונסטיין התריע, כי כוח העבודה של רופאים מזדקן - וקצב ההכשרה אינו מספיק. על-פי הניתוח אותו הציג, כיוון שתהליך ההכשרה של רופא אורך כעשר שנים - יש לדאוג כי מספר תלמידי הרפואה יחפוף את מספר הרופאים בני 55 ומעלה. "ישראל עומדת כיום על סף הצורך להחליף אוכלוסיה גדולה של רופאים שהצטרפו למערכת במהלך גל העליה הגדול ממדינות ברית המועצות לשעבר. במדינות הניצבות בפני מציאות דומה, בודקים אפשרות לאפשר לרופאים לדחות את גיל הפרישה שלהם".

ד"ר מתיאס וייסמאר, מוועדת המעקב של ארגון הבריאות העולמי, חוזה כי שוק העבודה של הרופאים ילך וייפתח למעבר אנשי מקצוע בין מדינות שונות. זאת, לנוכח המציאות של מחסור באנשי בריאות באיחוד האירופי, הצפוי לעמוד על מיליון עובדי בריאות בשנת 2020. לדבריו, יש להבטיח כי התנועה החופשית של אנשי מקצוע לא תפגע בסופו של דבר במערכות הבריאות של מדינות מהן מהגרים רופאים לצורך עבודה במדינות אחרות, המתגמלות את רופאיהן בתגמול גבוה יותר. לפי הנתונים, 25% מהרופאים בארה"ב, 23% בשווייץ, 36% בבריטניה ו-39% בניו-זילנד - הוכשרו במדינות אחרות. "הגורמים המשפיעים ביותר על הגירת רופאים הם פערי השכר, ואחריהם הזדמנויות קריירה, ותנאי עבודה", אמר.