שר האוצר יתערב אישית בתיקון לסעיף הסליקה הצולבת

ברגע האחרון לפני אישור החקיקה בהצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק הבנקאות, העוסקת בסליקת כרטיסי אשראי, נדחתה ההצבעה שיועדה להתקיים בוועדת הכלכלה, לאחר שהיו"ר כרמל שאמה-הכהן הודיע כי לבקשת שר האוצר, יובל שטייניץ, ההצבעה בסעיף הנוגע לסליקה הצולבת תידחה על-מנת שהאחרון יוכל להופיע בפני הוועדה. שטייניץ, שמעוניין להציג טיעוני נגד לעמדת ישראכרט לפני ההצבעה הסופית בעניין, לא יכול היה לעשות זאת היום עקב נסיעתו לחו"ל.

הוועדה קיימה היום דיון נוסף בהצעה הממשלתית לתיקון החוק, לפיו חברה המחזיקה לפחות 10% משוק כרטיסי האשראי תחשב ל"מנפיק גדול" והיא תחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקות שבוצעו בכרטיסי האשראי שלה.

מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, אמר כי המשרד קיים בנושא הזה עבודה שנמשכה תקופה ארוכה. לדבריו, במשרד זיהו כשל שוק בתחום, אך בשל העובדה שהמשרד לא שש להתערב בשוק נשכרו שירותיה של חברת ייעוץ חיצונית, ורק לאחר שבמשרד שוכנעו כי במצב הקיים יש פוטנציאל לפגיעה בשוק הוחלט לצאת ולקדם את ההצעה לתיקון החוק.

סגנית נשיא חברת אמריקן אקספרס, דברה דייויס, האחראית על שווקים ב-52 מדינות בעולם, הסבירה לחברי הוועדה כיצד פועלת החברה בעולם, ואיך תשפיע עליה הרגולציה בישראל. לדבריה, אמריקן אקספרס פועלת במודל סלקטיבי לפיו היא נותנת רישיון לבנק אחד בלבד בכל מדינה, כך שלחברה יש התקשרות עם 130 בנקים בלבד בכל העולם בעוד שלוויזה ומאסטרקארד יש התקשרויות עם יותר מ-20 אלף בנקים בעולם. לדבריה, המטרה של החברה היא לשמור על איכות השירות ורמתו. דיוויס הסבירה כי בישראל בחרה את בנק הפועלים כזכיין.

"הצעת החוק תשפיע עלינו בכך שתאלץ אותנו לקיים התקשרויות עם גופים נוספים, דבר שיפגע במודל העסקי שלנו וביכולת שלנו לבדל את המותג", אמרה דיוויס. "אין אף מדינה אחרת בעולם שמחייבת אותנו להתקשר עם יותר מבנק אחד. הדבר יסכן את אפשרותנו לפעול ולהתפתח בישראל. ח"כ שי חרמש הגיב לדברים בציניות מסויימת כשאמר כי "כל קו ההגנה של ישראכרט היה שזה מותג כחול לבן, ועכשיו מדברים איתנו באנגלית".

מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר, אמר כי המותג הישראלי הוא לא משאב של הציבור, אלא פרי פיתוח עצמאי. "אנחנו מדינה שבה המותג הישראלי הצליח לנצח את המותגים העולמיים", הסביר. "אני אשמח אם ויזה כאל ולאומי כארד יקימו מותג ישראלי בעצמם, ההשקעה הזאת היא גדולה עד שהם הגיעו למסקנה שעדיף לרכב על הגב של ישראכרט". הוא ציין כי נתח השוק של ישראכרט בפריפריה מגיע ל-27% מול 17% אצל המתחרים, וכי החדירה לעשירונים התחתונים (העשירי עד החמישי) עומדת על 46% לעומת 27% אצל המתחרים. לדבריו, הדבר נובע מכך העלות הממוצעת למחזיק כרטיס ישראכרט עומדת על 4-3 שקלים, לעומת 13-8 שקלים אצל המתחרים.

קוטלר טען כי 91% ממחזור העסקות, שעומד על כ-170-160 מיליארד שקל, נסלק על-ידי החברות הגדולות במשק שעליהן הצעת החוק לא תשפיע. "הדיון הוא על פחות מ-9% מהשוק שישראכרט סולקת 17% מתוכם, אז המשמעות היא שכל פרומיל שווה 3 מיליון שקל בלבד", אמר. "במצב כזה אין הצדקה לפגוע בקניין, והמותג הישראלי הוא קניין פרטי ולא משאב של המדינה. קוטלר שב וביקש מהוועדה לשנות את ההגדרה של מנפיק רחב ממנפיק בעל נתח שוק של 10%, לפי הצעת הממשלה, למנפיק בעל נתח שוק של 20%. או לחלופין לתת תקופת הסתגלות של 4-3 שנים לפני כניסת החוק לתוקף, שנועדה לדבריו "לאפשר לחברה להתמודד עם רוע הגזירה".

בעל עסק: "משלם 150 אלף שקל יותר על ההפרש בין עמלת ישראכרט לויזה"

ד"ר נחי פינקלשטיין, בעל עסק לרפואת שיניים, סיפר לוועדה כי כאזרח שנאבק על כל שקל הוא לא הצליח להתמקח עם ישראכרט על גובה עמלת הסליקה. לדבריו, הוא משלם לישראכרט עמלה הגבוהה בין 0.5% ל-1% מהעמלות של ויזה ומאסטרקארד. "ישראכרט מתנהלת מולי כמונופול", אמר. "אני מבקש כאזרח לאפשר לנו לפתח את העסק בתנאי תחרות.

דברים דומים אמרה רוזית אמיר, בעלת חנויות בגדים. "זה הרבה יותר מ-30-20 שקל בחודש", אמרה בהתייחסה להשפעה שתהיה להצעת החוק על בעלי העסקים הקטנים. מנכ"ל KSP מחשבים, זאב סורקין, התייחס גם הוא לנושא ואמר כי העמלה של ישראכרט גבוהה ב-50% מהעמלה של ויזה וההפרש מבחינתו מגיע ל-150 אלף שקל בשנה.

מנכ"ל לאומי כארד, תמר יסעור, אמרה כי ישראכרט הודיעה משנת 1999 שתהיה מוכנה לפתוח את הסליקה אך מאז לא קרה דבר. לדבריה, עמלת הסליקה של ויזה ומאסטרקארד עומדת על 1.2% בעוד העמלה של ישראכרט עומדת על 1.9%. "ההצעה של ישראכרט תרוקן את החוק מתוכן", אמרה יסעור. "11 שנה ישראכרט מצהירה שהיא רוצה ומוכנה לפתוח את השוק לסליקה אבל בפועל זה לא קורה".

שלוש הצעות שונות לאישור

בתום הדיון בנושא הסביר היו"ר שאמה-הכהן כי ישנן שלוש הצעות שעומדות על הפרק. הראשונה היא הצעת הממשלה כפי שהיא כיום, המבקשת לאפשר למפקח על הבנקים, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, להורות למנפיק בעל היקף פעילות רחב (שהנפיק עשרה מהכרטיסים או שבאמצעות כרטיסי האשראי שלו בוצעו 10% מסכום העסקות) להתקשר עם סולק לצורך ביצוע סליקה צולבת.

הצעה נוספת, של ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה), היא לקבוע רף עליון גבוה לקביעת הגדרת מנפיק רחב, שאם חברה מסוימת תגיע אליו החוק יחול עליה באופן אוטומטי וללא צורך בהוראה של המפקח. הצעה נוספת שעלתה, וששאמה-הכהן אמר כי הוא נוטה לתמוך בה, קובעת שיעור מינימלי נמוך יותר להגדרת מנפיק רחב, ובמקרה כזה המפקח על הבנקים יצטרך לבדוק האם אותו מנפיק לא פוגע בתחרות, ואם פעילותו לא תפגע בתחרות יוכל המפקח לא לחייב אותו לפתוח את המותג שלו לסליקה צולבת. שאמה-הכהן שב ואמר כי ההצבעה בנושא לא תתקיים בדיון היום, אלא רק בדיון הבא בו ביקש שטייניץ להשתתף.