|
|
ריבלין. השירות הציבורי צריך להיות מיקרוקוסמוס של החברה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
 | משמר הכנסת - קרוב ל-200 איש משרתים, מתוכם, כ-9 בני מיעוטים, שליש מהם גויסו מיום השבעת הכנסת ה-18. | |
| מנגנון הכנסת - 480 עובדים, מתוכם 8 בני מיעוטים. רבע מהם (2) נקלטו מיום השבעת הכנסת ה-18. כמות הפונים לתפקיד מקרב בני המיעוטים נמוכה מאוד. | |
| על כל משרה פנויה במנגנון הכנסת, מתמודדים למעלה מ-200 איש, אבל על משרות לבני המיעוטים מתמודדים פחות מ-40 איש, מספר רב מהם לא עונים על דרישות המכרז הבסיסיות ולא עוברים את תנאי הסף. | |
|
|
|
|
יושב-ראש הכנסת, ראובן ריבלין, הודיע (14.6.11) כי בכוונתו להביא לכך ש-10% מעובדי הכנסת, לרבות משמר הכנסת, יהיו ערבים. בדברים שנשא בפתח יום העיון המיוחד של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, שהגישה מסקנות ביניים, תקף ריבלין את הצעת החוק, שלפיה בקבלה לשירות הציבורי, יופלו לטובה יוצאי צבא ובוגרי שירות לאומי.
ריבלין סבור כי עצם השירות בצה"ל הוא-הוא הזכות. עם זאת, הוא סבור שאם רוצים לתגמל את מי שתרם למדינה, ניתן לעשות זאת באמצעות הטבות בדיור, מלגות לימודים ומענקים נוספים, אך "השירות הציבורי אינו הזירה למתן גמולים, ולהעדפת יוצאי צבא".
הוא הסביר כי הטבות בהעסקה בשירות הציבורי ליוצאי צבא ושירות לאומי פוגעות באוכלוסיות אחרות ובתפקידו המיוחד של השירות הציבורי: "אסור להפוך את השירות הציבורי, משירות ציבורי לגמול ציבורי, ממנגנון של מתן שירות לאזרחי ישראל, למערכת של מתן גמול, ולא משנה למי. מי שהופך את השירות הציבורי לקרדום לחפור בו, לזירת התגוששות, לכלי ניגוח פוליטי, פוגע בו ומערער אותו, ואסור שכך יהיה. עלינו לשמור על קדושת השירות הציבורי. השירות הציבורי חייב להיות מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית בכללותה. עליו לשקף בהרכבו של כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית".
עוד טען יו"ר הכנסת שחברה כלכלית או משרד ממשלתי מגוונים יותר, כלשונו, נותנים לאזרח מענה כלכלי, ממשלתי או חברתי טוב יותר, יעיל יותר, וצודק יותר. כאלגוריה, אמר: "בית חולים בו משרתים פרופ' אלדד וד"ר טיבי, הוא בית חולים טוב יותר".
ריבלין קבל על העדרו המוחלט של דיון ציבורי ער ופעיל בנושא רגיש זה של שילוב מיעוטים בשירות הציבורי. הוא ערך השוואה לארצות הברית בה הונהגה ההעדפה המתקנת ביחס לאפרו-אמריקנים. "התנהל בכל השנים דיון סוער, פוליטי, משפטי, פילוסופי ואתי בעד ונגד העדפה מתקנת. ספרים נכתבו, ראיונות נערכו, בתי משפט התערבו, הזירה החברתית געשה. עד היום, גם כאשר נבחר נשיא אמריקני, ממוצא אפריקני, הדיון עדיין מתנהל, האם נכון לנקוט בהעדפה מתקנת, או שמא מדובר בחוסר צדק. ואילו בישראל שקט, דממה. השקט הזה הוא מסוכן בעיניי יותר מכל סערה.
בנסותו לנתח את מקור השתיקה, הסביר שהן החברה היהודית והן חברת המיעוטים שותפות לקשר של שתיקה ולחוסר אמון הדדי. ריבלין קרא למנהיגי הציבור הערבי לעודד יותר אנשים לתת אמון ולפנות למשרות בשירות הציבורי.
