בפסק דין תקדימי, קבעה (יום ב', 27.6.11) שופטת בית המשפט העליון בדימוס
אילה פרוקצ'יה שרשות מקומית או שלטונית אינה יכולה לגבות תשלום חובה מכוח חוזה מוסכם, אלא אך ורק על-פי חוק.
כמו-כן, נקבע בפסק הדין כי הרשות אינה רשאית להתקשר בהסכם פיתוח נדל"ני שבו היא מוותרת על היטלי הפיתוח כנגד ביצוע עצמי של תשתיות, דבר שבפסק הדין אף צוין כי הוא פרקטיקה נפוצה מאוד.
לכאורה, לפי האמור בפסק הדין, כל מאות ואף אלפי הסכמי הפיתוח שנחתמו בעשרות השנים האחרונות הם בטלים ולמצער ניתנים לביטול.
עו"ד עדי מוסקוביץ, ממשרד עורכי הדין פלג, כהן, דויטש מוסקוביץ, המתמחה בתשלומי חובה לרשויות מקומיות, אגרות בנייה והיטלי פיתוח, ציין בתגובה כי "פסק הדין הוא רעידת אדמה של ממש". לדבריו, מדובר בפסק הדין המינהלי החשוב ביותר שניתן מאז ומעולם בתחום הפיתוח המוניציפלי ותשלומי החובה.
מוסקוביץ הסביר כי "בפסק הדין שם בית המשפט העליון סוף לשורה של הלכות קודמות שאפשרו לרשויות מקומיות לגבות כספים מאזרחים ומיזמים שחרב הרוכשים והבנק המלווים מתהפכת מעל צווארם". לדבריו, פסקי דין הפוכים ניתנו רק בשנה האחרונה בבית המשפט העליון עצמו.
"הקביעה כי לא ניתן לגבות בהסכמה, תשלומים שלפי חוק אסור לגבותם, היא מאושיות שלטון החוק, ומדובר בצעד אמיץ שישנה את המציאות הנדל"נית, אם כי לעיתוי בו ניתן השלכות מרחיקות לכת על מאמציה של הממשלה לעודד הבנייה באמצעות השלטון המקומי", ציין.
מוסקוביץ הוסיף כי הסכמי הפיתוח שאותם ביטל בית המשפט העליון יצרו תחושה של קיפוח הן אצל היזמים, אשר חשו נסחטים, והן אצל הרשות המקומית, שעדיין נותרו בתחושה כי הן נעדרות מקורות מימון לביצוע עבודות הפיתוח. הציבור מצידו התייחס בחדשנות להסכמים הללו, משום שנעשו שלא תחת קריטריונים ברורים ושקופים.
"בתקופה שבה מבקשת הממשלה לעודד את הבנייה באמצעות תוכניות 'סופרטנקר', יצר אפוא פסק הדין מהומה גדולה, שכן הוא ביטל הלכה למעשה הסכמי פיתוח בתוקף, בשורה ארוכה של פרויקטים ואתרי בנייה. הגם שפסק הדין מותיר שיקול דעת רחב באשר לתוצאות ביטולם של הסכמי הפיתוח הפסולים, הוא מזמין למעשה יזמים לתבוע השבה בגין סכומים שנגבו מהם על בסיסו של חוזה, שכריתתו מחמת אילוץ זועקת מעצם העובדה שהוא נחתם בין רשות רבת-עוצמה לבין אזרח או יזם", ציין מוסקוביץ.
אז מה לעשות כעת? ליזמים שנמצאים בביצועו של הסכם פיתוח בתוקף, מציע מוסקוביץ לקבל בדחיפות ייעוץ משפטי ולשקול את צעדיהם. באשר ליזמים שנמצאים במגעים לקראת כריתתו של הסכם פיתוח, קובע מוסקוביץ כי יש לבצע התאמה מיידית לפסק הדין, לקבל ייעוץ על אודות הסכומים שעליהם לשלם כפיתוח ולנצל לטובתם את דיני המכרזים באופן שיאפשר להם לבצע את הפיתוח במתחם בו הם בונים. "מי ששילם היטלי השבחה, אגרת והיטלי פיתוח מבלי מכוח הסכם פיתוח בלבד, צריך לשקול היטב האם כדאי לו לתבוע את הכספים שנלקחו ממנו, לעיתים ללא אבק של בסיס חוקי", אמר.
יש לציין, כי יש סיכוי קטן שההחלטה עוד תתהפך, שכן במשרדו של מוסקוביץ מעריכים כי אין כלל ספק שחלק מהצדדים יבקשו דיון נוסף בבית המשפט העליון, ובנסיבות אין להוציא מכלל אפשרות שדיון כזה אכן יתקיים.
