עליית מחיר המזון בישראל - יותר מכפולה מבגוש האירו

משנת 2005 ועד לחודש מאי 2011, עלה מדד מחירי מוצרי המזון ב-27 מדינות האיחוד האירופי בשיעור של 19.8%, וב-17 מדינות גוש האירו בשיעור של 14.5% ואילו בישראל עלה המדד בשיעור חד של 31.6% - יותר מכפול מעליית מדד מחירי מוצרי המזון בגוש האירו. כך עולה מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לקראת הדיון שנערך (יום ב', 4.7.11) בוועדת הכלכלה בעניין מחירי מוצרי המזון. ראש הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), אמר כי "מהדוח עולה שהצרכן הישראלי נעשק בכל מדף בסופר". הדיון היום התקיים בהמשך לדיון מלפני שבועיים, שעסק באופן ספציפי בעליית מחירי מוצרי החלב.

ממחקר הכנסת, שכתבו הכלכלנים תמיר אגמון ועמי צדיק, עולה עוד כי מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הנבדקת ב-18% והשכר הממוצע במחירים שוטפים עלה ב-22.7%, כלומר השכר הממוצע הריאלי עלה בשיעור של 4%. לעומת זאת, שכר המינימום בתקופה זו עלה ב-18.6%, כלומר עלייה ריאלית בשיעור של 0.5% בלבד. הנתונים מעלים כי בתקופה זו עלה מדד מחירי המזון ב-31.6% ומדד מחירי הירקות והפירות עלה בשיעור של 37.6%.

גם כאן, מדד המחירים לצרכן ב-27 מדינות האיחוד האירופי עלה בשיעור מתון הרבה יותר בתקופה הנסקרת - 15.6% בממוצע, והמדד ב-17 מדינות גוש האירו עלה ב-13.2% בממוצע. כמו-כן, מהנתונים עולה כי קיימת שונות בעליית המחירים בקבוצות המוצרים השונות.

"אם מישהו חשב שהישראלים לא פראיירים המחקר הוכיח כי הם סופר פראיירים, ואין כמעט מדף בסופר שבו הצרכן לא משלם מחיר מנופח", אמר היום היו"ר שאמה-הכהן. "סרטן הריכוזיות שלח גרורות לכל ענפי המזון והצרכנות, אך אם לא יבוצע טיפול שורש דרסטי האשמה של חזירות החברות העסקיות תתחלף באשמת אדישות נבחרי הציבור. אומנם נתוני המקרו מדהימים אבל האזרח לא מרגיש בהצלחה הכלכלית הזאת, ומרגע שהממשלה לא מטפלת בכשלים היא הופכת להיות אשמה".

סגן שר האוצר, יצחק כהן, אמר בדיון כי "הרגולטור האמיתי הוא הצרכן, שאמר את דברו וגרם למחירי הקוטג' לרדת. הממשלה הקימה ועדה, בה חברים נציגי משרדי התמ"ת האוצר והחקלאות, והיא צפויה להגיש את המלצותיה לממשלה תוך חודשיים". כהן הוסיף כי מסקנות הביניים של הוועדה יוגשו לממשלה וגם לוועדת הכלכלה. הוא הוסיף כי הוועדה תבדוק גם היבטים מיסויים. סגן השר התייחס לדרישות ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) להנהיג מע"מ מופחת על מוצרי מזון בסיסיים והבהיר: "האוצר לא מתכוון לשנות את מדיניות המע"מ שנקבעה בתקציב ל2011 ו-2012".

מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, שעומד בראש הוועדה לבחינת מחירי המזון, אמר כי מטרתה היא לזהות את כשלי השוק לכל אורך שרשרת הערך של המוצרים בענף המזון. "הוועדה התכנסה פעם אחת ותתכנס היום פעם נוספת, ועד סוף השבוע צוות המשנה של הוועדה יתייחס לענף החלב".

ח"כ אופיר אקוניס ציין כי אחד מחמשת המ"מים שלפי זאב ז'בוטינסקי צריכה המדינה לדאוג לאזרחים הוא מזון. "נדמה לי שהמ' השישית שכולנו חולקים אותה היא מיסים ומיסוי עקיף", אמר אקוניס. הוא הוסיף כי בדק האם מע"מ דיפרנציאלי הוא המצאה ישראלית וגילה כי בקנדה ובבריטניה יש מע"מ דיפרנציאלי. ח"כ אקוניס אף ציין כי הגיש יחד עם ח"כ מירי רגב הצעת חוק לביטול המע"מ על מוצרי יסוד ומים וטען כי המשמעות שאין מע"מ על פירות וירקות בישראל היא מע"מ דיפרנציאלי. "צריך לעשות מה שעשינו עם הסלולר - תחרות, תחרות, תחרות", סיכם אקוניס.

ח"כ רגב אמרה כי "האזרחים בישראל רק רוצים לגמור את החודש, ולא להתעשר ולקנות בית באקירוב. הממשלה מעודדת ריכוזיות במשק והוועדות שהוקמו יכולות למרוח אותנו, אם הן לא יציגו בפנינו את החלטותיהן. ח"כ עמיר פרץ אמר כי הוא תומך בדברי ח"כ רגב, מהם עולה כי הממשלה גורמת לכשלי שוק וריכוזיות. "הממשלה בורחת מאחריות כי היא פוחדת מבלי ההון, שמובילים לפערים החברתיים הכי גדולים, ומתפארת בעודפים שיש לה".

ח"כ ישראל אייכלר ציין כי לפי המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי ב-6 השנים האחרונות ישראלים היא ראשונה בעולם בזינוק במחירי המזון - 12%. "פעם היו אומרים שהמדינה ענייה אבל האזרחים עשירים, היום המדינה עשירה והאזרחים עשוקים", אמר אייכלר.

ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' הוסיפה כי מה שקורה עם מחירי המזון הוא "פיגוע חברתי", שלדבריה גם הממשלות הקודמות אשמות בו. "הגיע הזמן שראש הממשלה והשרים יבינו שמה שיכריע את הבחירות הבאות, בין היתר, יהיה יוקר המחייה", אמרה.

רמי לוי: "ארבעה יצרנים שולטים בשוק - ולכן העלו מחירים"

הבעלים של רשת שיווק השיקמה, רמי לוי, אמר בדיון כי ארבעה יצרנים גדולים - תנובה, אסם, שטראוס ויוניליוור - שולטים בענף המזון. "מאחר שיש להם מותגים חזקים הם העלו מחירים", ציין לוי.

יפתח שקד, ממנהיגי המחאה נגד מחירי המזון, אמר כי תנובה ושטראוס הורידו רק את מחירי הקוטג' כדי לנסות למסמס את המחאה, וכי הצעד נובע מכך שהן לא מבינות את רחשי לב הציבור. לדבריו, בענף שולטים מספר מצומצם של יצרנים ויבואנים, וכדי שתהייה תחרות צריך לפתוח את השוק.

עדי צים, בעלי רשת כמעט חינם, אמר כי חברות המזון שולטות באמצעות הסדרנים במדפים ברשתות השיווק, ומונעות הצגת מוצרים תחליפים זולים. "מי שמרוויח שכר נמוך לא יכול לחיות פה", אמר. הוא הוסיף כי שוק היבוא סגור ולכן הוא לא יכול להביא מוצרים ביבוא מקביל.

סמנכ"ל יחסי ממשל באיגוד לשכות המסחר, עו"ד דן כרמלי, הוסיף כי הפתרון הוא לא בהורדת מע"מ או בפיקוח, אלא בהורדת מכסים על מוצרי מזון בסיסיים.

בתום הדיון הזהיר ח"כ שאמה-הכהן כי אם יהיו עיכובים בעבודת הוועדה בראשות קדמי אזי "יחסי העבודה של ועדת הכלכלה עם משרדי הממשלה ייפגעו". הוא הוסיף כי "צריך טיפול שורש כואב בעניין, וזו הזדמנות היסטורית לטפל במחלת הריכוזיות".