"אנחנו הולכים לקראת מאבק קשה עם האוצר. התקציב שנקבע השנה בסך 20 מיליון ש"ח להכללת תרופות לסל הבריאות אינו מספיק. על זה מתקיים הוויכוח. ביקרתי את החלטת האוצר על כך".
כך אמר ל-Nfc ח"כ שאול יהלום (מפד"ל), יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות. הוא הבטיח כי הוועדה תיאבק באוצר ותביא לגידול בתקציב משרד הבריאות.
חבר כנסת (ד"ר) אריה אלדד (האיחוד הלאומי) אמר בתום הוועדה, כי יש לקבוע בחוק שלמשרד האוצר לא תהיה סמכות בנושאי סל התרופות. ח"כ (ד"ר) אחמד טיבי (חד"ש) אמר שהכנסת חייבת להתגייס להציל את מערכת הבריאות וכי פקידי האוצר לא משכילים להבין ערך חיי אדם.
בדיון שנערך (יום ב', 21.7.03) בוועדה לעניין הכללת תרופות נוספות לסל הבריאות, עולה כי על-פי הנתונים שמסרה הוועדה הציבורית הקובעת את סל הבריאות, חסרים כ-150 מיליון שקלים לתרופות וטכנולוגיות שעשויות להציל חיים, אך לא הוכנסו לסל.
יו"ר הוועדה ציין כי התקציב השנה לסל הבריאות עומד על סך של 20 מיליון שקלים ובשנה הבאה על 40 מיליון ש"ח. יהלום ציין עוד, כי עלו הצעות שונות להגדלת תקציב סל הבריאות וביניהן, הקצאת אחוז מתקציב הבריאות שיתווסף לסל, אולם הממשלה ומשרד האוצר התנגדו לכך.
פרופ' שוקי שמר, מנכ"ל שירותי בריאות ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות אמר, כי ל-27 מיליארד ש"ח מתקציב המשרד ניתן למצוא מקום גם למימון סל הבריאות. לדבריו, יש לעשות חושבין ולקיים סדר חשיבות בכל הקשור למימון ניסויים והעברתם לסל.
"זו שאלה של החלטה. היום מערכת הבריאות יכולה לחסוך ולעביר לסל התרופות. לא יכול להיות שלא יכניסו את התרופות האלה, זה להחזיר את הרפואה אחורה. אם עושים ניסויים שהחברות ישלמו. לניסוי רפואי אין קונצנזוס, אותם הרופאים שמבצעים את הניסויים צריכים לדעת שמשהו אחר לא מקבל בגללם תרופה שהוכחה יעילותה".
למרות דברים אלו ציין פרופ' שמר כי מערכת הבריאות בישראל היא בין הטובות בעולם: "אנחנו נותנים את סל הבריאות הרחב ביותר לכל תושביה מכל מדינות העולם המערבי. אין מדינה שנותנת סל כזה רחב. אנחנו קוראים לזה בטעות 'סל מינימום', אבל זה לא מינימום... מערכת הבריאות מאד יעילה".
בדבריו הקודמים תמך ד"ר זאב אהרונסון, ראש מנהל הרפואה בקופת חולים מאוחדת. לדבריו, יש טכנולוגיות שונות שניתן להוציאם מהסל כמו הפריות חוץ גופיות שנעשות בישראל ללא בקרה.
מירי זיו, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן אמרה כי הדיון נוגע בעיקר לחולי סרטן ויש חשיבות שמשהו ידאג לאוכלוסיה זו ש"לא יכולים לצעוד לכנסת ולשבת באוהלים... לא יכול להיות שמי שיש לו יותר לובי, יהיה יותר כוח", לדבריה. יו"ר הוועדה ביקש מהוועדה הציבורית להכללת תרופות, לדון בהמלצותיה להכללת התרופה לגידול סרטן במח.
פרופ' אבי ישראלי, יו"ר הוועדה הציבורית, הציג בפני הוועדה שלוש קבוצות של תרופות :
- בקבוצה הראשונה, תרופות שאושרו להכללה לאור הוספת התקציב בסך של 60 מיליון ש"ח (לשנים 2003 ו-2004): גליבק - לטיפול בסרטן מערכת העיכול, בטרה - לטיפול בלימפומה, טרקליר - לטיפול בלחץ דם ריאתי, פוסלאן ועוד.
- בקבוצה השניה אלו התרופות שהוכרו בעדיפות גבוהה אך לא הוכללו בסל בשל מגבלות תקציב ביניהן: גמאזר - לטיפול בסרטן השחלה, פליבקס - לטיפול בעורקים לאחר צנתור, ועוד. הקבוצה השלישית כוללת שורת תרופות שמוסכם כי אין בהן תוספת עלות, והללו יתווספו לסל הבריאות בספטמבר 2003.
