התובע
אורי קורב טוען (יום ג', 12.7.11), כי מדפי החשבון של
אהוד אולמרט נראה שהעברת הכספים של משה טלנסקי ביוני 1997 "נועדה לכסות את גרעונותיך העצומים" ולא למימון משפטו בפרשת החשבוניות בליכוד. אולמרט השיב, כי עובדה היא שלחשבון זה נכנסו רק שתי ההעברות מטלנסקי וג'ו אלמליח (בפברואר 1998), בעוד משיכת היתר שלו הייתה מצב קבוע, ולכן יש להסיק שהן קשורות למשפטו.
קורב רצה לדעת האם אולמרט זוכר את שיחתו עם טלנסקי בה ביקש את התרומה, אך השופט
יעקב צבן השיב במקומו: "העד אמר לך שהוא מסיק זאת [שהייתה שיחה כזאת - א.ל.] מתאריך ההעברה". קורב שאל: "האם אנחנו מתכנסים לכך שזהו ניתוח ולא זיכרון?" אולמרט: "אני לא אחראי להתכנסויות של התובע".
לגבי תרומתו של אלמליח אמר אולמרט, שהוא לא זכר מלכתחילה את השיחה עימו בה ביקש את התרומה, אך נזכר בכך לאחר שבדק את הנושא מול אלמליח. לדברי קורב, כי אולמרט לא זכר במשטרה את הסיבה להעברת הכספים וכינה אותה "מוזרה", ואף לא נזכר בכך גם לאחר שכבר טען שטלנסקי העביר כספים למימון המשפט. אולמרט השיב: "עניתי מה שעניתי".
בהמשך חקירתו טען אולמרט, כי קיבל מאלמליח רק את ההלוואה בסך 75,000 דולר (בתחילת שנות ה-90), ואילו את ה-100,000 דולר הסביר כתשלום עבור ציורים של עליזה אולמרט שרכש בעשרות אלפי דולרים. בעדותו הסביר, כי הייתה זו תגובה ספונטנית משום שלא זכר את התרומה אלא את מכירת התמונות. קורב אמר, כי הכנסותיה של עליזה "לא היו שום דבר שמתקרב ל-100,000 דולר" אלא רק ב-2006, ולכן אין בסיס לתשובתו במשטרה.
אולמרט העיר, כי ההכנסות הניכרות ב-2006 נבעו מתערוכה של עליזה שנדדה בארה"ב. קורב ציין, כי גם ב-2004 הייתה תערוכה של עליזה בארה"ב. אולמרט השיב, שהיא השתתפה בתערוכות כמעט מדי שנה, כאשר בחלקן נמכרו תמונות ובחלקן לא, ו-2004 לא הייתה חריגה. לעומת זאת, התערוכה ב-2006 הייתה יותר פופולרית מתערוכות אחרות ונדדה בארה"ב. אולמרט פנה לשופטים ואמר, כי יש כאן ניסיון להכפיש את שמה של רעייתו וחלק מהשאלות אינן מיועדות רק לאוזני הנוכחים באולם.
אולמרט אמר, כי הוא מניח שהיה מודע בזמן אמת למכירת התמונות לאלמליח בתחילת שנות ה-90. קורב: "אני מבין שאסמכתאות למכירת אותן תמונות לא מצאת". אולמרט: "אני לא מבין למה אני צריך לספק אסמכתאות למשטרה. כל הזמן אני נשלח להיות זה שמחפש מסמכים עבור המשטרה או הפרקליטות. מה הבעיה בשבילם לחפש את האסמכתאות? אני פעם נתבקשתי להביא אסמכתאות על מכירת תמונות ב-1992?" קורב: "כן, החוקרים ביקשו ממך להביא אסמכתאות למכירת תמונות ב-100,000 דולר ולא הבאת".
אולמרט הגיב: "ביקשו ממני להביא אסמכתאות לתשלום ל
יגאל ארנון [במשפט החשבוניות - א.ל.]. אל ראש ממשלה באים, אל כל הצוות שלו באים, עשרות צוותי חיפוש עם מצלמות טלוויזיה לכל מקום באים; ליגאל ארנון לא יכולים לבוא בדיסקרטיות פעם אחת ולבקש את החומר?".
קורב ביקש לדעת כיצד פנה אולמרט לאלמליח, כאשר הוא כבר חייב לו 75,000 דולר שלדבריו קיבל כהלוואה, וביקש ממנו במתנה 100,000 דולר, והתפלא על כך שאינו זוכר שיחה כה יוצאת-דופן. אולמרט השיב, שמדובר בידיד אישי ותיק ולכן מערכת היחסים הייתה שונה. קורב שאל האם באותה הזדמנות גם ביקש אולמרט מאלמליח למחול לו על ההלוואה, ונענה שמדובר בנושאים שונים.
אולמרט אמר שוב ושוב, כי אינו זוכר את נסיבות השיחה בה ביקש את התרומה. קורב תהה האם התרומה מעולם לא עלתה בשיחותיהם של אולמרט ואלמליח בשנים הבאות. אולמרט השיב, כי הודה לאלמליח, אך הנושא לא עלה בכל אחת משיחותיהם, כי "זה לא דפוס האישיות שלו ולא דפוס האישיות שלי. מר אלמליח יודע שאני אסיר תודה על מחוות הידידות הרבות שעשה כלפי לאורך השנים".