המהומה בענף הבניה, עם הפעלת תיקון 70 לחוק מס שבח מקרקעין, גוברת משבוע לשבוע. בימים אלו הצליחה התאחדות הקבלנים להביא לדחיה שלישית בהפעלת החוק, מ-1 ביולי ל-1 באוגוסט. אולם הכל יודעים שאין זה פתרון. קבלנים חוששים מקשיי נזילות, הבנקים ידרשו עוד הון עצמי ובטחונות, והכל חוששים שהתיקון, שרבים קוראים לו "מוזר" יפיל את הענף כולו.
ב-7 במרץ אישרה הכנסת את התיקון, המשנה הליכים שונים בגביית מס שבח ממכירת דירות ונדל"ן אחרים. הסעיף המרכזי, המעורר את המהומה, קובע כי כל מי שקונה
דירה מקבלן, החל מ-31 במרץ, חייב לנכות 7.5% ממחיר הדירה, ולהעביר סכום זה למשרד המחוזי של מס שבח. המטרה היא להגביר את האכיפה, ולדברי רשות המיסים באוצר לייעל את ההליכים.
יתכן שההליכים יהיו יותר יעילים, אך הקבלנים יפלו בינתיים. דוגמה פשוטה: קבלן מכר דירה ב-1 מיליון שקל, וקיבל מהבנק הלוואה של 600 אלף שקל לזמן קצר. הוא מחזיר את ההלוואה מתוך הכסף, שהקונה משלם לו. לפי החוק החדש, משלם הקונה לקבלן רק 925 אלף שקל. את היתרה, 75 אלף שקל, עליו להעביר למשרד המחוזי של מס שבח. לקבלן חסר כסף. הבנקים, שלמדו את החוק החדש, מגינים על עצמם, ודורשים מהקבלן עוד הון עצמי ובטחונות. בפרויקט בינוני, בן 100 דירות, במחירים ממוצעים, יש לקבלן, פתאום, "חור" של כ-10 מיליון שקל - וזה יכול להביא אותו בקלות לפשיטת רגל.
האוצר אומר שהכל בסדר, כי הרי הקבלן חייב ממילא לשלם מס שבח על רווחיו ממכירת הדירות. בתגובה אומרים הקבלנים, שעד עתה שילמו את המס לאחר גמר הבניה ומכירת הדירות, ולאחר התחשבנות של חדשים. עכשיו, הם טוענים, הוקדמה גביית המס בשנה עד שנתיים. המס יגבה דוקא בתקופה שבה הקבלן מוכר ומנסה למצוא קונים, וזקוק לנזילות ברמה גבוהה. בנוסף, יתכן שבסופו של דבר יתברר שהקבלן חייב לשלם מס נמוך יותר, כי רווחיו קטנים. עתה הוא משלם מיקדמה גבוהה, ועד שיקבל את הכסף או חלקו חזרה, יפשוט את הרגל.
התאחדות הקבלנים מנסה לשנות את החוק. השתדלנות שלה אצל פקידי האוצר הצליחה בינתים להביא לדחיה ועוד דחיה בהפעלת החוק. הדחיה האחרונה היא ל-1 באוגוסט, בעוד שבועיים וחצי. מה יקרה אז? איש לא יודע.
נשיא התאחדות הקבלנים, נסים בובליל, ביקש (יום ד', 13.7.11) משר הפנים אלי ישי, בפגישתם בתל אביב, לפעול לתיקון המצב. ישי הבטיח שיעשה כמיטב יכולתו. לא ברור מה הוא יכול לעשות. אחרי הכל, מדובר בחוק שאושר בכנסת, פורסם ב"רשומות" ונכנס לתוקפו.
