בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר לפרסום (יום א', 17.7.11) את עדויות ההגנה במשפטו של נשיא המדינה לשעבר,
משה קצב, זאת כשלושה שבועות לפני תחילת הדיון בערעור של קצב, שנידון לשבע שנות מאסר בגין שני מעשי אונס.
בעדויות דוחה קצב פעם אחר פעם את עדויות המתלוננות. על א' שהתלוננה על שתקף אותה בזמן שעבדה לצידו כשהיה שר התחבורה, טען קצב בעדותו כי "אולי מבחינתה היה פלירט, מבחינתי לא היה שום פלירט. אני לא עוסק ברכילויות". על הטענות ששלף מולה את איבר מינו אמר קצב: "לא היה ולא נברא. מזוויע, זוועתי, זה לא אני. מעולם, מעולם לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו יאמר דבר כזה. כל כך זוועתי, פשוט חולנית".
על א' ממשרד התיירות העיד קצב כי "הייתה אובססיבית ביחס לכל הבנות שנכנסו אלי". הוא טען עוד כי א' הייתה העובדת היחידה שאי פעם פיטר, וכי נהגה להתקשר אליו בשעות מאוחרות, גם לאחר פיטוריה. במשך 40 שנה בחיים הציבוריים והפוליטיים - אף לא פעם אחת, שום תלונה, שום טענה, שום אמירה, שום רמז על הטרדות מיניות", אמר קצב.
הדלתות לא היו מעולם נעולות
לדברי קצב, פמליה תמיד מלווה אותו לכל מקום. "מעולם שום דלת מדלתות משרדי לא ניתן היה לנעול אותה מבפנים. מעולם איש לא טען שאי פעם נעלתי דלת. מעולם לא הייתי בבית של רווקה, לא ביום ולא בלילה מאלה שהיו כפופות אליי", אמר קצב.
בעדותו הדגיש קצב כי "העיתונות היא בעלת עוצמה אדירה במדינת ישראל. לפי דעתי יש לה עוצמה גדולה יותר משלושת הרשוית הממלכתיות. אף פעם לא חסו עליי, תמיד חיפשו עוד מעידה עוד נפילה ותודה לאל אף לא פעם אחת שום מעידה". לדבריו, עשו עליו תחקירים עיתונאיים כמה פעמים ומעולם לא היה בהם רמז או מילה על הטרדות מיניות.
