"מידת סדום" - כך תיאר (יום ג', 19.7.11) יו"ר הוועדה לפניות הציבור, ח"כ
אורי מקלב (יהדות התורה), את הקריטריונים של משרד החינוך לקביעת זכאותם של ילדי החינוך המיוחד, המשולבים במערכת החינוך הרגילה להסעות. זאת, בשל שיטת חישוב המרחק אשר מצדיק מימון הסעות, המתעלמת לדבריו מתנאי השטח והסביבה וממצבו של הילד.
בעקבות פניות של הורים לילדים מהחינוך המיוחד המשולבים בבתי ספר רגילים, משרד החינוך מכפיף אותם לנהלים של מערכת החינוך הרגילה ומסרב לממן הסעות עבור ילדיהם. הוועדה לפניות הציבור קיימה דיון על השיטה ועל הקריטריונים לפיהם נקבעת זכאות זו. עוד דנה הוועדה בצורך לממן לילדים אלו הסעות לקייטנות בימי החופש במסגרת בתי הספר בהם שולבו.
מבדיקת מרכז המחקר של הכנסת, עולה כי על-פי הקריטריונים של משרד החינוך, המרחק המינימלי שמצדיק מימון הסעת ילדים עבור תלמידים מגן חובה ועד כיתה ד', הינו שני קילומטרים ויותר ואילו עבור תלמידים מכיתה ה' ואילך, משלושה קילומטרים ומעלה. המרחק נקבע על-ידי תוכנה לוויינית, שכלל אינה מתייחסת לתנאי השטח.
מקלב אמר בדיון כי "אי העמדת הסעות לרשות ילדים מהווה בעיה כשמדובר בילדים רגילים ופי כמה וכמה, כשמדובר בילדים בחינוך המיוחד, הסובלים ממוגבלויות שונות". הוא תהה כיצד הזכאות להסעות נקבעת על-פי קריטריונים יבשים ובאמצעות תוכנה המודדת מרחק אווירי. "כיצד ייתכן שילד בכיתה ה' המתגורר במרחק 2.9 קילומטרים, שבדרכו לבית הספר צריך לעבור צמתים וכבישים סואנים או באזורים מבודדים, לא יהיה זכאי להסעה?", תהה מקלב. "ההתעלמות של משרד החינוך מגורמים נוספים, כגון תנאי השטח ומצבו של הילד זועקת לשמים. ההסתמכות על תוכנה וקריטריונים יבשים, קשיחים ובלא התאמה לתנאי הסביבה, זוהי מידת סדום!", אמר.
בסיכום קרא מקלב למשרד החינוך לקיים חשיבה מחודשת בעניין שילוב הילדים בעלי המוגבלויות במערכת הרגילה כך שימשיכו להתייחס אליהם בהתאם למצבם.
ח"כ
יוליה שמאלוב ברקוביץ' (קדימה) אמרה בדיון כי "התנהלות משרד החינוך בעניין נוגדת את עקרונות המדינה היהודית, בהיותה אטומה ושרירותית. כיצד ייתכן שילד עם אוטיזם קל, המשולב במערכת החינוך הרגילה תוך קבלת סיוע מיוחד, יוכפף לקריטריונים של בית ספר רגיל? האם לא ברור, שיש להתחשב במוגבלות שלו?". שמאלוב-ברקוביץ' אף הוסיפה כי המדינה מרוויחה פעמיים - פעם אחת, בשילוב תלמידי החינוך המיוחד במערכת הרגילה שעולה פחות ופעם שנייה, בכך שהשילוב מאפשר לה להימנע ממימון שירותים המתחייבים על-פי מצבם של הילדים.
"ילדה בבית ספרי בכיתה א' חוצה לבדה מדי יום כבישים סואנים"
אחת הפונות לוועדה, העוסקת בשילוב ילדים בחינוך הרגיל בבית הספר גבעת שאול בירושלים, רבקה לנדי, סיפרה על ילדה בכיתה א', שצריכה לחצות את הצמתים הסואנים של הכניסה לעיר, בדרכה לבית הספר, כיוון שאינה זכאית להסעה. לנדי סיפרה על ילדים שעלו מכיתה ד' לכיתה ה' ומעתה אינם זכאים עוד להסעה, כיוון שהקריטריון משתנה למרחק 3 קילומטרים יותר. היא תהתה "האם מידת האחריות של ילד משתנה בצורה כה משמעותית מגיל 9 ל-10 ובמיוחד כשמדובר בילדי השילוב בעלי הלקויות?". על-כך הוסיפה ושאלה: "איך ניתן להטיל את האחריות להגעה לבית הספר על אותם ילדים, שחלקם לוקים בהפרעות התנהגותיות, או על ההורים, שבמקרים רבים נפגעים במקומות עבודתם עקב עודף התעסקות בהסעת ילדיהם?"
משרד החינוך: "התקצוב לנושא אינו נופל מהנהוג בעולם"
מנהלת אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך, רעיה לוי גודמן, אמרה בתגובה כי "נושא הסעת הילדים ובכלל זה, ילדי החינוך המיוחד, נבחן כל הזמן וכי התקצוב של הנושא בישראל אינו נופל מהנהוג ברוב מדינות העולם". גודמן הודיעה, כי במשרד ישקלו בחיוב לממן לילדים אלו הסעות לקייטנות שיתקיימו בחופש במסגרת בתי הספר בהם שולבו.
