"מי שלא יקבל סטודנטים אתיופים - לא יתוקצב"

אוניברסיטאות לבנות. "בניגוד למרכז האוניברסיטאי באריאל ולקריה האקדמית בקריית אונו, שם השתלבו יוצאי אתיופיה בצורה מעוררת התפעלות, הרי שישנם מוסדות אקדמיים שמתהדרים בסטודנטים כאלו, אבל בצורה נלוזה. כך אומר (יום ד', 20.7.11) יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ דני דנון (ליכוד), שתקף את האוניברסיטאות שממעטות לקבל יוצאי אתיופיה ואמר כי "יש לפעול לשינוי המצב לפיו מוסדות מכובדים כמו האוניברסיטה העברית נשארו במגדל השן, ויש לתגמל מוסדות שישלבו עולים מאתיופיה".

דנון קרא לשר החינוך גדעון סער לשלב תמרוץ תקציבי למוסדות הקולטים סטודנטים יוצאי אתיופיה, ולפעול להקלה בתנאי קבלה, סיוע כלכלי, ליווי צמוד ותקצוב תוכניות מיוחדות.

אורלי אלמגור-לוטן, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, פירטה את הנתונים כפי שהתקבלו מהמוסדות האקדמיים בארץ: בשנת הלימודים תשס"ט למדו במוסדות להשכלה גבוהה כ-1,921 תלמידים יוצאי אתיופיה, שהם כ-0.9% מכלל הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה, שיעור הנמוך משיעורה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בקרב כלל האוכלוסיה בישראל (כ-1.5%). בעוד שמספרם של יוצאי אתיופיה בעלי תואר ראשון כמעט הוכפל בין השנים תשס"ה ל-תשס"ט, מ-155 ל-298, הרי ששיעור יוצאי אתיופיה בקרב מקבלי תואר ראשון הוא עדיין זעום ובשנת תשס"ט הוא עמד על 0.7% בלבד - כמחצית משיעור אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסיה בישראל. שיעור יוצאי אתיופיה בקרב מקבלי תואר שני נמוך עוד יותר, ובשנת תשס"ט רק 0.3% ממקבלי תואר שני היו יוצאי אתיופיה. לדברי אלמגור-לוטן, הרי ששיעור יוצאי אתיופיה הגבוה ביותר מקרב הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון ושני נמצא באוניברסיטת חיפה (כ-1.4%), ואילו השיעור הנמוך ביותר נמצא באוניברסיטה העברית (כ-0.15%). בשאר האוניברסיטאות נע שיעורם של סטודנטים יוצאי אתיופיה מכלל הסטודנטים בין 0.16% (בטכניון) ל-0.6% (אוניברסיטת בר-אילן).

"מי שקרוב לסף הקבלה מוגדר 'ראוי לקידום' ואנו מסייעים לו"

בנצי פורצלן, ראש אגף מינהל תלמידים באוניברסיטה העברית, ציין כי "הבעיה היא לא לקבל את בני העדה אלא לדאוג שיצליחו כמו כולם. מי שקרוב לסף הקבלה מוגדר 'ראוי לקידום' ואנו מסייעים לו. בשנה הבאה יהיו 20 כאלו, ביניהם שני מועמדים ללימודי רפואה. 600 שקל למחיה שמינהל הסטודנטים מקציב לסטודנט אכן לא מספיקים ומצאנו עוד 1,000 שקל לכלכלה מקרנות האוניברסיטה. אנו דואגים גם לייעוץ חברתי וסדנאות הכנה ללימודים שהאוניברסיטה ממנת בעצמה". ח"כ דנון קרא לנציג האוניברסיטה כי עליהם "לעשות בדק בית בנושא. תקימו בניין אחד פחות - ותקבלו יותר סטודנטים אתיופים. זה גם יביא יותר כבוד וגם יימצאו יותר תורמים".

עופר אופן, ראש מינהל הסטודנטים במשרד הקליטה, הדגיש כי תמונת המצב דווקא מעודדת, ונרשמת מגמת עלייה כל העת, גם במספר הסטודנטים וגם במספר המסיימים לימודיהם וזכאים לתואר. לדבריו, "למעלה מ-70% מהסטודנטים בני העדה זכאים לתואר - נתון המשתווה לאוכלוסיה הכללית. אנחנו מציעים למוסדות לפתוח תוכניות ליוצאי אתיופיה וכך יגדל תקציבם".

ריבה אביעד, מנהלת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, שיבחה את מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, והבטיחה כי הוא ישמש ככלי מעקב וניהול בקידום סטודנטים בני הקהילה. לדבריה, "כל עולה שלומד במכינות הקדם-אקדמיות מקבל מעטפת מיוחדת של כ-6,100 שקלים מימון מעונות, הכוונה מקצועית ולימודית, הסעות, קורס הכנה למבחן הפסיכומטרי, ספרי
לימוד וכד'. בכוונת המשרד להגדיל את מספר הסטודנטים בני העדה ל-1,500 שקלים בשש השנים הקרובות".

נעה בינשטיין, מרכזת תשתיות פיזיות ומחקריות במועצה להשכלה גבוהה, הדגישה כי כרגע תומכת המועצה בעיקר בשילוב חרדים וערבים, כאשר התמיכה היא על-פי מצב סוציו אקונומי ולא על-פי מוצא. היא ציינה כי למועצה אין קרן ייעודית ליוצאי אתיופיה אך יש קרנות שכוללות גם אותם, כאשר התקציב אינו מגיע למוסדות אלא ישירות לסטודנטים.

פרופ' מיכאל זיניגרד, רקטור המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, אמר כי במרכז "גאים במספרם הגדול של הסטודנטים יוצאי אתיופיה, ויש כבר כאלו שלומדים לתואר שלישי. אנחנו מסייעים גם לסטודנטים עם סף קבלה נמוך יותר. אנחנו ממנים מכספנו את הרכז לעולי אתיופיה, וחבר סגל שלנו, ד"ר ארנון אוחנה, הוציא את המחקר והספר 'אגדת עולי אתיופיה'". פרופ' שמואל שחם, דיקן הסטודנטים במרכז האוניברסיטאי אריאל הדגיש כי "לקבל עם סטודנט עם סף נמוך יפגע לפעמים בסטודנט ולא רק במוסד", ואילו אליה מהרט, יוצאת אתיופיה מאוניברסיטת תל אביב הדגישה יש לאוניברסיטה עמותה שמעודדת את יוצאי העדה, כאשר כיום לומדים 74 סטודנטים לתואר ראשון, ו-33 לתואר שני.

"המבחן הפסיכומטרי - הכשלה מובנית"

הרב יפת אלמו טען כי המבחן הפסיכומטרי הוא הכשלה מובנית, וכי יש פער תרבותי שמקשה על בני הקהילה להתמודד איתו. הד"ר אברהם נגוסה, מנכ"ל עמותת 'מכנף דרום לציון', הוסיף כי שלושה מכשולים עומדים בפני השתלבותם של בני העדה באקדמיה: המבחן הפסיכומטרי שלא מתאים לתרבותם, עלות הלימודים והקיום, וההשמה בעבודה.

עו"ד זאב קאסו, ראש תוכנית יוצאי אתיופיה בקריה האקדמית אונו, ציין כי למעלה מ-120 מבוגריהם עובדים כבר היום במגוון תפקידים. "אם נותנים עזרה כלכלית, מעונות, ליווי - הסטודנטים תמיד יצליחו. איננו מקבלים שקל מהמדינה, ומדי שנה אנו משקיעים כשני מיליון שקלים לסיוע לסטודנטים יוצאי העדה האתיופית. 97 אחוז מבוגרינו הושמו בסיוענו בעבודה שבה התמחו ולמדו".

שלומית כנרי, מזכירה אקדמית במכללת לוינסקי לחינוך, גילתה כי משרד החינוך קונס מוסדות אקדמים על כל סטודנט שאינו עומד בסף הקבלה ומתקבל ללימודים. יהודה שוורץ, מפקח האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, אישר את הדברים, אך הדגיש כי "זו מדיניות השר כדי להעלות את רמת המורים, ובפועל המשרד מפצה את המכללות בסכום גבוה מהקנס על שילוב יוצאי אתיופיה. לדבריו, בעוד הקנס עומד על 4,000 שקלים, הרי שהתגמול שמקבל מוסד ששילב את בן העדה הוא 6,000 שקלים.