חנה יכין, עובדת ותיקה ב
רשות השידור שעסקה עד פרישתה בעיקר בהפקת שידורי אקטואליה, תקבל מן הרשות הפרשים בגין פיצויי פיטורים בסך 32,000 שקל. כמו-כן, היא תקבל פיצוי בסך 20,000 שקל בשל הפגם בפיטוריה בידי מנהל
קול ישראל דאז,
אריה שקד. כך קבע (24.7.11) בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים.
יכין הועסקה ברשות השידור בשנים 1984-1966 כעובדת ש.ת - כלומר: היא לא קיבלה שכר כעובדת מן המניין, אלא כנגד שוברי תשלום. בשנים 2008-1984 הועסקה יכין כעובדת רשות השידור שלא במעמד קבוע. היא הגיעה לגיל פרישה בשנת 2007, אך הוצע לה לעבוד עד סוף 2008 ולסייע בהפקת שידורי שנת ה-60 למדינה. בפועל, פוטרה יכין במאי 2008.
השופט דניאל גולדברג דחה את תביעתה של יכין להפרשי פנסיה או לפיצוי מהוון בגין הפרשי פנסיה ולפדיון ימי מחלה בגין תקופת העסקתה במעמד ש.ת, וזאת בשל התיישנות. כמו-כן נדחתה תביעתה למתן פנסיה תקציבית בגין תקופה זו, לאחר שלא הוכח שזה היה הנוהג ברשות השידור באותה עת לגבי עובדי ש.ת.
לעומת זאת נקבע, כי יכין הוכיחה שהיא זכאית לפיצויי פיטורים בגין 18 שנות עבודתה הראשונות, שכן בפועל שררו יחסי עובד-מעביד בינה לבין רשות השידור. גולדברג אמר, כי הגיע למסקנה זו לנוכח אורך התקופה, רציפות ההעסקה, השתלבותה של יכין במערך הארגוני של הרשות והעדר הבדל של ממש בין תנאי העסקתה באותה עת לבין אלו כאשר הייתה עובדת הרשות.
לגבי פיטוריה של יכין קבע למעשה בית הדין, כי שקד לא אמר אמת בעדותו. החוזה בין יכין לרשות השידור נחתם לכל שנת 2008, אך שקד טען בעדותו - בלא שהציג ראיות לכך - ש"הובהר לי חד-משמעית כי האישור הוא לחצי שנה בלבד". בחקירה הנגדית שינה שקד את גירסתו ואישר, כי לא בירר עם הממונה על כוח האדם לאיזו תקופה הוארכה עבודתה של יכין.
עוד קבע בית הדין, כי יכין פוטרה שלא הליך שימוע כדין. שקד עצמו הודה, כי מזכירתו הקריאה ליכין את מכתב הפיטורים ב-30.5.2008, מכתב לפיו פוטרה בו ביום. בשל כך, פסק לה כאמור בית הדין פיצוי של 20,000 שקל. הרשות גם חויבה לשלם ליכין הוצאות בסך 5,000 שקל.
