"אתה זכור לי מאיזה מקום?"

מדענים ניסו לפענח מדוע אנו מזהים פנים בקלות רבה יותר כשיש ברשותנו רמזים נוספים, כמו למשל היכן, או מתי, נתקלנו בהן בעבר בפעם הראשונה.

המדענים - מבית הספר לפסיכולוגיה ופרמקולוגיה באוניברסיטת בריסטול. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Neuroscience.

המחקר שערכו גילה כי כאשר עלינו לזכור שאוביקט מסוים, נניח פנים, שהופיע במקום מסוים, או בזמן מסוים, אזורים מרובים של המוח חייבים לפעול יחד ולא באופן עצמאי.

ידוע מזה זמן רב כי לשלושה אזורים במוח יש תפקיד ספציפי בעיבוד הזיכרון. ה-perirhinal cortex חיונית לצורך קטלוג אובייקט אינדיבידואלי כחדש או מוכר, ה-hippocampus חשוב לזיהוי מקומות ולניווט, וה-medial prefrontal cortex קשורה לתפקודים מורכבים יותר של המוח.

המחקר הנוכחי הוא הראשון שבחן סיטואציות בהן אזורים אלו במוח פועלים יחד ולא בדק כל אחד מהם בצורה אינדיבידואלית. השלב הבא של החוקרים הוא לחקור כיצד המידע של הזיכרון מעובד באזורים אלו, בתקווה שניתן יהיה להבין כיצד פועלת "הספריה הפנימית" שלנו.

החוקרים בחנו את הבסיס העצבי של היכולת שלנו לזהות סוגי גירויים שונים תחת מצבים שונים. במיוחד שני סוגים של זיכרון הכרתי: "זיכרון זיהוי" (היכן הנחנו את המפתחות...) ו"זיכרון סדר הזמנים" (מתי ראינו אותם לאחרונה).

אף אחד משני זיכרונות אלו לא יכול להווצר אם התקשורת בין ה-hippocampus ל-perirhinal cortex או ל-medial prefrontal cortex נפגעת. במילים אחרות, ניתוק האזורים מנע את היכולת לזכור הן היכן היו החפצים והן באיזה סדר.

לידיעה שכל האזורים הללו חייבים לפעול יחד יש השלכות חשובות להבנת הזיכרון ופיתוח טיפולים לאנשים עם הפרעות זיכרון כמו אלצהיימר.