פורסמו החלטות הוועדה להטלת קנסות על מעלימי מכס

רשות המיסים פרסמה (יום ד', 10.8.11) קובץ נוסף של החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית, במעבר הגבול או באמצעות הדואר, בשנת 2010. הפרסום הנוכחי מכיל 43 החלטות, שסך הקנסות הכספיים שלהן עומד על 1.058 מיליון שקל. מעיון בקובץ ההחלטות עולה כי סכום הקנס היחיד הגבוה ביותר שהוטל עומד על 350 אלף שקל.

בין ההחלטות:

• בדיקת נוסע באמצעות מכשיר הגמ"מ בנתב"ג, שעבר במסלול האדום והצהיר על יהלומים, גילתה סכום של 25,000 אירו במזומן, מוסלקים בכיס מיוחד באזור החזה. הוועדה החליטה להטיל על מפר קנס כספי בסך 40,000 שקל [החלטה 43/10].

• כתוצאה משיתוף פעולה עם רשויות המכס בארה"ב, התברר כי נוסע שדיווח על כספים שברשותו בעת היציאה מארה"ב, לא דיווח עליהם בכניסה לישראל, וזאת כ-35 פעמים. הוועדה החליטה להטיל על מפר הדיווח הסדרתי קנס כספי בסך 350,000 שקל [החלטה 30/10].

• באוגוסט 2010 נמצאו ברשותו של עו"ד, שעבר במסלול הירוק, שתי המחאות בנקאיות בסך של כ-1.8 מיליון דולר. לדבריו, הוא מנהל באישור בית המשפט את העיזבון של המנוח סמי שמעון. הוועדה החליטה להטיל קנס כספי בסך 20,000 שקל [החלטה 27/10].

• ביוני 2010 התגלו שתי מעטפות דואר מהיר שהגיעו מפנמה באמצעות חברת בלדרות בינלאומית והכילו כל אחת המחאה בנקאית וסכומן עולה על סכום החייב בדיווח. המפר טען כי לא הכיר את חובת הדיווח בנוגע להמחאות שהגיעו במשלוח. הוועדה החליטה להטיל קנס כספי בסך 1,500 שקל [החלטה 26/10].

אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. לפיכך, בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמון מינהל המכס ברשות המיסים. חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף (מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) העולים על 100 אלף שקל וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 100 אלף שקל בדואר או בדרך אחרת. יצוין כי בשנת 2010, שההחלטות הוועדה המפורסמות מתייחסות לשנה זו, חובת הדיווח עמדה על סכום העולה על 90 אלף שקל.

נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית והוחלט להסתפק בהליך מינהלי. המכס הוא המוסמך להחליט אלו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת קנס כספי. כיום, מפעילה רשות המיסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי. בראש וועדה יושב יו"ר - גובה מכס או ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, חבר - ממונה מחלקת חקירות או ראש המוקד לאיסור הלבנת הון וחבר נוסף - נציג משרד המשפטים, שהינו נציג הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון.

הוועדה להטלת עיצום כספי בוחנת האם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן, מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת המנגנון להטלת קנס כספי. הוועדה, בבואה לדון במקרה המובא בפניה, שוקלת מספר שיקולים, ביניהם האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת, היקפה הכספי של ההפרה, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות לבירור מקור הכספים, הסברי מפר הדיווח למקור הכספים וליעדם והאם ההפרה בוצעה בתום לב.