משרד המשפטים: הפליה וחוסר סבירות בדיור הציבורי

משרד המשפטים פונה לבית המשפט נגד משרד הבינוי והשיכון.
האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים הגיש (יום ד', 17.8.11) לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מינהלית נגד משרד השיכון, בשמן של שש משפחות, אשר זכאיות לדיור ציבורי על-פי נוהלי המשרד, אך אינן מקבלות את הדירות במשך תקופה ממושכת.

על-פי העתירה, שהוגשה בידי עו"ד רוי חכמי, מצבן של המשפחות העותרות הורע בשנים האחרונות וכך גם הסיכוי שיקבלו דירה בדיור ציבורי. זאת, בין היתר, בשל התדלדלות מלאי הדירות בדיור הציבורי, על-רקע מבצעים ממשלתיים למכירת הדירות לדיירים הותיקים, בסכומים נמוכים ובשיעורי הנחה שהגיעו ל-90%, וכמו-כן בשל עליית מחירי השכירות החופשית בארץ בכלל ובירושלים בפרט.

האגף לסיוע משפטי מבקש להורות למשרד השיכון לעדכן את גובה הסיוע בשכר דירה למשפחות העותרות, באופן שישקף את מחירי השכירות בשוק החופשי. בעניין זה נטען בעתירה, שלמרות העלייה המשמעותית בדמי השכירות בשוק החופשי, לא חלה עלייה של ממש בגובה הסיוע שהמשפחות מקבלות ממשרד השיכון ולא עודכן הסיוע לממתינים לדיור ציבורי.

עוד נטען בעתירה, שהמשפחות ממתינות לדיור ציבורי מזה שנים רבות וכורעות תחת נטל שכר הדירה, שעולה באופן מתמיד. הן ממשיכות להחזיק בזכאותן לדירה, אשר לא מתממשת בשל התמשכות ההליכים ואי עמידה בלוח זמנים סביר של משרד השיכון במימוש הזכאות. אחת העותרות היא אם חד-הורית לשלושה ילדים, אשר ממתינה לדירה מזה 13 שנים.

לדברי משרד המשפטים, התמשכות ההליכים להקצאת דיור ציבורי, על-רקע אי חידוש מלאי הדירות, חרף קיומה של תמורה מהדירות שנמכרו, מביאה ל"ייבוש באר" הדיור הציבורי ומסכלת את תכליתו של חוק הדיור הציבורי. זה שנים ארוכות שמשרד השיכון אינו רוכש דירות חדשות (למעט חריגים בודדים אשר אינם מעידים על הכלל) מחד-גיסא, ומוכר את הדירות הקיימות מאידך-גיסא.

ויתור על זכאות לדירה

על-פי הנטען בעתירה, משרד השיכון מתנה את הגדלת הסיוע בשכר דירה בוויתורן של המשפחות על זכאות לדירה במהלך תקופת הזכאות לסיוע מוגדל. בתקופת הביניים, עד לקבלת הדיור הציבורי, זכאית המשפחה לסיוע בשכר דירה של 1,500 שקל לחודש בלבד. לפני כשנה הציע להן המשרד להגדיל את הסיוע ב-500 שקל, תמורת ויתור על הזכאות לדיור ציבורי. בכל מקרה, מעיר משרד המשפטים, התוספת המוצעת היא רק חלק קטן מדמי השכירות שמרבית המשפחות משלמות בשוק בחופשי.

עוד נטען בעתירה, כי סדר הקדימויות של משפחות שאינן בעלות נכות רפואית לקבלת דיור ציבורי, הוא מפלה ואינו סביר.משרד השיכון מדרג את המועמדים לפי מספר הנפשות במשפחה ומשך זמן ההמתנה. כך עשויה משפחה להמתין לדירה עשר שנים, ובהגיעה למקום הראשון ברשימת הממתינים - היא תידחק לאחור לטובת משפחה לה מספר ילדים גדול יותר.

עוד נטען, כי העותרות נתקלו במספר מקרים בהם זכאים שהמתינו לדיור ציבורי תקופות קצרות משמעותית משלהן, זכו לדירות בדיור ציבורי או לקידום מקומן בתור, באופן שאינו מובן. העותרות מבקשות ממשרד השיכון לחשוף את הקריטריונים הקובעים את החלטותיה ודרכי פעילותה של הוועדה שדנה בסדר הקדימויות ברשימת ההמתנה לדירה.