הישראלים והפחד הקיומי: הכמיהה לדרכון הזר גוברת

בשנים האחרונות, עשרות אלפי ישראלים ביקשו וקיבלו אזרחות של מדינות אירופיות כמו פולין וגרמניה, אשר היו שדות קטל עבור יהודים, רק לפני כמה עשרות שנים.

AP, המסקר בכתבה את התופעה, מציין כי על פני השטח, המשיכה היא מעשית: דרכון באיחוד האירופי מאפשר מעבר ועבודה חופשיים באיחוד כולו, המונה 27 מדינות, וגישה מסובסדת להשכלה גבוהה איכותית.

מוטי אלברשטיין, סטודנט בן 36, דוקטורנט בביוכימיה שבדיוק קיבל את אזרחותו הפולנית, התראיין לכתבה וציין כי "בגלל המצב שלנו, זה טוב שיש נתיב בריחה. החיים בארץ הזאת כרוכים באי ודאות רבה, כך שצריך קצת ביטחון. זו הסיבה שאנשים נמשכים לזה".

לישראלים, באופן כללי, יש גישה גדולה יותר לדרכונים זרים מאשר לרוב בני האומות האחרות, כי רובם, או הוריהם, הגיעו לכאן ממקום אחר, ורבים מהם שמרו על הזכות לדרכון ממדינות מוצאם.

ב-AP מדגישים כי אין מנוסת בהלה לעזוב את המדינה - על כל הצרות של ישראל - היא למעשה שרדה את המשבר הפיננסי העולמי בצורה טוב יותר מרוב העולם.

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2009, פחות מ-16,000 ישראלים עזבו ושהו בחו"ל למעלה משנה, בעוד 11,000 שחיו בחו"ל למעלה משנה חזרו. ההגירה גם היא נמצאת בקו עלייה איטי, והיא התקרבה ל-17,000 בשנת 2010.

מדינות לא תמיד יודעות אם אזרחיהן קיבלו או שהם בעלים של עוד אזרחות. השגרירות האמריקנית מעריכה שיש בין 120 ל-200 אלף אמריקנים החיים בישראל. ממשלת ישראל טוענת שהיא לא יודעת כמה מהעולים החדשים שמרו על האזרחות הקודמת שלהם.

תופעה חדשה יחסית היא הצטרפותן לאיחוד האירופי, בין 2004 ל-2007, של כמה מדינות במזרח אירופה, בהן נטועים השורשים של כמה מיליוני ישראלים. המספרים הגדולים ביותר מגיעים מפולין, שם כ-3 מיליון יהודים חיו לפני השואה, ורומניה, שם חיו קרוב למיליון. הנתונים הפכו את רכישת הדרכונים ממדינות אלו לאטרקטיביות מספיק כדי להתגבר על ההיסטוריה הכואבת.

פולין אומרת כי הנפיקה 12,800 דרכונים ישראלים במחוז ורשה לבדו מאז 2004, כאשר המדינה הצטרפה לאיחוד האירופי, אז הפך דרכון פולני למעשה לדרכון איחוד אירופי. שגרירות פולין מסרה כי שהוא קצב הנפקת דרכונים עומד על שיעור של כ-2,000 בשנה.

המספרים הם קטנים ברומניה, שם משרד הפנים מסר כי רק 162 ישראלים קיבלו אזרחות מאז ינואר 2009 - אך גם נתון זניח זה הספיק לעורר תסיסה על בבלוגוספירה של הימין הלאומני ברומניה, שם כתב יון קויה, מזכירה לשעבר של המפלגה הקומוניסטית, כי מדובר ב"פלישה המתרחשת בסתר".

המקרה המורכב ביותר עשוי להיות זה של גרמניה, המאפשרת ליהודים ששרדו את השואה, להשיב לעצמם את אזרחותם הגרמנית, ויותר מ-25,000 ישראלים כבר עשו זאת בעשור האחרון.

מקרה יוצא דופן של חזרה לשורשים צפוי להתרחש כעת דווקא לא באירופה. עם קריסת המשטר בלוב, יש הצופים כי יגיעו פניות מצד ישראלים יוצאי לוב לקבלת אזרחות לובית.

מדוע הם עושים זאת? סיבות לא חסרות

אם יש מגמה של מבקשי מקלט בטוח, לא חסרים הסברים אפשריים לתופעה. ישראל רואה באירן איום קיומי, בטענה כי תוכנית הגרעין שלה מאיימת על ישראל והפוליטיקאים מדברים על חורבן אפשרי של המדינה היהודית.

מבית, ישראלים רבים חוששים מההשפעה ההולכת וגדלה של יהודים חרדים, במיוחד מאז שכמות הגברים בקהילה הזו התרחבה במהירות עצומה, בזמן שהם מבלים את חייהם בלימוד תנ"ך, ומממנים אותם מקצבאות ממשלתיות. הישראלים ששמים פניהם לחו"ל חוששים מההשפעה העתידית על ההיבטים הליברליים של החברה הישראלית, כמו חיי הלילה, שירות צבאי לנשים וקבלה של הומואים בחברה.

אחרים מודאגים מהתסיסה הסוחפת את העולם הערבי ומהפוטנציאל שלה לאיים על ישראל. כמו-כן, רבים מאי פעם איבדו תקווה כי ניתן לעשות שלום עם הפלשתינים, ולפיכך עתידם ארוך הטווח צפוי להיות רווי, כחלק מהשגרה, בפיגועים, בסכסוכים בנוגע להתנחלויות ובגינויים בינלאומיים.

אי-השקט הפנימי נוגע גם לקרע החברתי. ערי אוהלים צצו בכל רחבי הארץ בחודש האחרון, ומאות אלפים יצאו מחות נגד מצוקת דיור, המחירים הגבוהים והשירותים הממשלתיים הדלים.

דן בן דוד, פרופסור באוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית, התראיין לכתבה וציין כי ישראל צפויה למאבקים קשים כאשר כל כך הרבה אנשים אינם יצרניים: "כלכלת עולם שלישי לא יכולה לשמור על צבא ברמה של העולם הארשון", הוא אמר. "ובלי צבא ברמה של העולם הראשון, אנחנו לא נהיה מסוגלים לשרוד בחלק הזה של העולם".