|
|
שיעור המצטיינים בפיקוח הממלכתי-דתי כפול מזה שבקרב הפיקוח הממלכתי [צילום אילוסטרציה: ששון תירם]
|
|
|
|
|
83.5% מתלמידי כיתות י"ב ב-2009 (מחזור לימודים תשס"ט) ניגשו לבחינות הבגרות, ולמעלה ממחציתם (54%) עמדו בבחינות הבגרות ונמצאו זכאים לתעודה. 46% מתלמידי מחזור זה עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטות - כך עולה מנתונים שפרסמה אתמול (יום ג', 6.9.11) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מהנתונים עולה כי שיעור הזכאים לתעודת בגרות עלה מ-52% ב-2008 ל-54% ב-2009, והוא מושפע מעלייה שחלה בשני מגזרי החינוך. עם זאת, עיקר העלייה נמצאה בחינוך הערבי: שיעור הזכאים עלה מ-41% ל-45% מבין תלמידי י"ב ושיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטות עלה מ-30% ל-34%, בהתאמה. למרות שיפור זה בחינוך הערבי, עדיין ניכר פער בין מגזרי החינוך, בעמידה בדרישות הסף של האוניברסיטות: 48% בחינוך העברי לעומת 34% בחינוך הערבי.
בחינוך הערבי שיעורי הזכאים והעומדים בדרישות הסף של האוניברסיטות יורדים בקרב תלמידים ממשפחות עם 5 ילדים ומעלה (49% זכאים לבגרות במשפחות של 3-1 ילדים לעומת 46% במשפחות של 5 ילדים).
השכלת האם והקשר לתעודת הבגרות
מהנתונים עולה עוד כי הסיכויים לקבל תעודת בגרות בהצטיינות עולים עם העלייה ברמת ההשכלה של אם התלמיד. בחינוך היהודי, רק שני אחוזים מבין הזכאים לבגרות שלאימם עד שמונה שנות לימוד, סיימו בהצטיינות, זאת לעומת עשרה אחוז מאלו שלאמם השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה.
יותר תלמידים מצטיינים בפיקוח הממלכתי-דתי
כ-3.5% מתלמידי כיתות י"ב בפיקוח הכללי ובפיקוח מינהל החינוך הדתי ו-4% מתלמידי החינוך הערבי ב-2009, קיבלו תעודת בגרות בהצטיינות; מבין הזכאים לתעודת בגרות הגיע משקלם של המצטיינים ל-5% בחינוך העברי לעומת 9% בחינוך הערבי. לגבי החינוך העברי נמצא כי שיעור מקבלי תעודת בגרות בהצטיינות בפיקוח הממלכתי-דתי היה כפול מזה שבקרב תלמידי הפיקוח הממלכתי - 10% לעומת 4% מבין הזכאים, בהתאמה.
