שר החוץ,
אביגדור ליברמן, הצהיר (שבת, 10.9.11) כי ישראל מעוניינת לפתוח מחדש את השגרירות בקהיר, אשר נסגרה בעקבות מתקפת המון זועם, אולם ממשלת ישראל תעשה זאת רק בכפוף לסידורי ביטחון.
ליברמן אמר כי עובדי השגרירות, ובמיוחד המבטחים, עמדו בפני סכנת חיים, והם קיבלו הנחיה: לפעול לפי הפקודה, ולירות אם יעמדו בסכנת חיים.
ליברמן אמר כי מעת שהחל האירוע בערב שבת, נוהלה הגנתם של הנצורים על-ידי ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון, וכל גורמי הביטחון הרלוונטיים: הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד וגורמים נוספים. לדבריו, הגנת אנשינו בוצעה תוך התייעצויות רציפות ובאופן יוצא מן הכלל, ובהצלחה גדולה: איש מהנצורים לא נפגע.
ליברמן הודה לגורמי חוץ שסייעו לישראל באירוע זה, ובמיוחד לנשיא ארה"ב,
ברק אובמה, לשרת החוץ
הילרי קלינטון, ולשגרירות ארה"ב במצרים. לדבריו, הם סייעו בהעברת המסרים למנהיגות מצרים, ודרשו מהם לכבד את התחייבויותיהם להגן על השגרירות.
המהומות, שנמשכו כ-13 שעות ושבמהלכן נפצעו כאלף בני אדם ונהרגו שלושה, הובילו לפינוי אנשי השגרירות על-ידי כוחות קומנדו מצריים.
"אנחנו מעוניינים לתחזק את השלום עם מצרים ויש לנו את כל העניין לפתוח מחדש את השגרירות, אבל אי-אפשר לעשות את זה בלי ביטחון מלא לשלום אנשינו. לכן, הכדור נמצא כעת במגרש של מצרים והם צריכים לספק הסדרי ביטחון מספקים", אמר ליברמן.
לדבריו, שמירת השלום עם ישראל הוא גם אינטרס מצרי ולכן אין סכנה להסכם השלום בין המדינות.
ליברמן אמר כי ההפיכות במדינות ערב הן תופעה ערבית פנימית שאין לישראל שליטה עליה. "גם בנושא המצרי היה התפקוד שלנו טוב. כל שהיה מוטל עלינו לעשות - עשינו. צריך להפסיק עם ההכאה העצמית. אנחנו לא אשמים במה שקורה בסוריה ולמה שקורה בבחריין. אין שום קשר בין התהליך המדיני בינינו לבין הפלשתינים לבין המהומות במדינות ערב", אמר.
"מאז כינון הממשלה הזאת אנחנו הצענו לפלשתינים את כל מה שיכולנו - היה נאום בר-אילן, הסרנו מחסומים - אבל השליטה שלנו במה שנעשה היא חלקית והפלשתינים החליטו אחרת", דברי ליברמן.
