משה דולב, מנהל כפר הנוער הימי "מבואות ים", הפנה (יום ג', 20.9.11) פנייה נרגשת ומיוחדת אל השגרירות הטורקית בתל אביב וביקש סיוע לאתר 41 ימאי וקציני
חיל הים הטורקים, שניצלו בשנת 1974 על-ידי תלמידי "מבואות ים" ואת ילדיו של מפקד המשחתת המנוח, שהיה גם הוא בין הניצולים והפך לימים למפקד כוחות הים של טורקיה. סיפור ההצלה נחשף לפרטיו במהלך תחקיר שבצעה "טקסטים הוצאה לאור", במהלך כתיבת הספר על 60 שנות מבואות ים.
אוניית המלחמה הטורקית, בעבר המשחתת אמריקנית, הוטבעה ב-21 ביולי 1974 מול חוף קפריסין. כל 250 הלוחמים על האנייה ירדו אל סירות הצלה. 42 מהם שהו בים 36 שעות על רפסודות רעועות, עד שספינת הלימוד "מבואות ים" מישראל זיהתה אותם והצילה את הימאים כשחלקם במצב של התייבשות. ההחלטה של 23 תלמידי י"א ומוריהם להעלות אל סיפונם עוד 42 לוחמים שהיו חמושים בנשק לא הייתה פשוטה כלל. לא מבחינת המעמס על ספינת הלימוד הקטנה ולא מבחינת העובדה שהניצולים היו חמושים.
למרות הסיכון, החליטו אנשי מבואות ים, בפיקודו של מפקד האניה, ראובן פנחסי, להציל את הימאים הטורקים ובהם גם רב החובל, גיזואן ארקיאה (לימיפ מפקד חיל הים הטורקי). לאחר שפרקו מהם 3 כלי נשק שהנו עמם, הובלו הימאים הטורקים אל נמל חיפה ומיד אחר כך הוטסו חזרה למולדתם, מבלי שאיש מהם נפגע.
במהלך השיט לעבר חיפה ביצע פנחסי מחווה של רצון טוב ושמירה על כבודו של מפקד המשחתת הטורקית והחזיר לו את אקדחו.
משה דולב: "דווקא בימים אלו, של מתיחות זמנית בין ישראל לטורקיה, אנו רואים חשיבות רבה, בקיום מפגש בין מצילים לניצולים. אין ספק שהמקרה בו תלמידי בית ספר ימי ישראלי נחלצו להצלת חייהם של לוחמי הצי הטורקי, הוא דוגמה מצוינת לפוטנציאל הקשרים החם בין האזרחים ובין המדינות".
