האם יומר כוכב הכסף למדליית הכבוד?

ספוג בסולר ופצוע התרומם רב-סמל אלווין קאשי, תותחן רכב הלחימה "ברדלי", וחילץ את עצמו מן הרכב. ה'ברדלי" עלה על מטען, התרסק, ובער. ברכב היו אתו עוד שבעה אנשים, שנפגעו בהתפוצצות, וסבלו מכוויות ומזעזוע-מוח, ולא יכלו לעזור לעצמם.

רס"ל קאשי משך את נהג הרכב מתאו לפני שהלהבות הגיעו אליו, וגרר אותו למחסה. אחר כך ניסה לפתוח את דלת הרכב, כדי לחלץ את חבריו. הוא החל לחלצם למרות שכל בגדיו כבר נשרפו, ורק אפוד המגן וקסדתו נותרו שלמים. קאשי המשיך בחילוץ כל השישה למרות ירי מחבלים על הרכב הפגוע.

כך המשיך לחלץ את חבריו, למרות כוויותיו הקשות. כשפונה לתאג"ד היה קאשי שרוף כולו, בכוויות מדרגה שנייה ומדרגה שלישית, אך עדיין הלך על רגליו בכוחות עצמו.

רס"ל קאשי הוטס מעירק למרכז הרפואי ברוּק בסן אנטוניו, טקסס, שבו נפטר לאחר כששלושה שבועות, בסוף נובמבר 2005. בחדרים לידו גוועו אחד-אחד כל האנשים, שחילץ מהרכב הבוער.

מאז נאבקים משפחתו, מפקדיו, אנשיו וחבריו, כדי שקאשי יקבל את הכבוד הראוי, ויעוטר במדליית הכבוד, ולא רק בכוכב הכסף, שכבר הוענק לו. מפקדיו ואפילו מי שלא הכירוהו נרתמו למאבק, והם מאשימים את הנהלים הקשוחים של הפנטגון בעוול, שנעשה לקאשי וללוחמים רבים בעירק ובאפגניסטן, שלא עוטרו כראוי לגבורתם.

בדיקה מחדש

מאז 2001 עוטרו רק עשרה אמריקנים במדליית הכבוד, ורק שלושה מהם שרדו כדי להיות מעוטרים בעצמם. לעומת זאת, במלחמת וטנאם עוטרו 248 לוחמים במדליית הכבוד. למרות במלחמות בעירק ובאפגניסטן השתתפו עד כה יותר משני מיליון חיילים אמריקניים - כמחצית הלוחמים, שלחמו בוויטנאם בכל שנות המלחמה בדרום-מזרח אסיה - הלוחמים בוויטנאם עוטרו בפי 25 יותר מדליות כבוד מאשר הלוחמים בעירק ובאפגניסטן. הלוחמים ומפקדיהם טוענים, שזה נובע מיד קפוצה מדי של הפנטגון.

הפנטגון דוחה את טענותיהם, וטוען, שאין החמרה בקריטריונים, אלא נסיבות אחרות לגמרי של מתאר הלחימה גורמות, שיש בעירק ובאפגניסטן פחות לחימה של יחידים בקרבות פנים-אל-פנים.

לפני כמה חודשים כתבו בכירים בפנטגון בדוח לסנאט, כי השיפורים הטכנולוגיים באמצעי הלחימה ושינויים בטקטיקה מערבים פחות לוחמים בודדים בקרבות בעירק ובאפגניסטן; ולכן, יש כיום פחות "גיבורים" מבעבר. בנוסף, האויב כיום הוא נעלם - הוא תוקף את כוחות ארצות-הברית באמצעים שונים, שמקטינים את חשיפתו ללחימה.

דאג סטרנר, היסטוריון צבאי, המתמחה בעיטורים, פנה בחודש שעבר לשר הצבא האמריקני, כדי שיבחן שוב את כל העיטורים, שהוענקו בשנים האחרונות - ובעיקר, צלב השירות המצטיין וכוכב הכסף (העיטור מספר שתיים והעיטור מספר שלושה בחשיבותם). לדעתו, ממעיטים מפקדים בתיאור הגבורה בהמלצותיהם; לפיכך, ניזוקים אנשיהם כשנבחנת האפשרות לעטרם.לדברי סטרנר, הוא פנה לשר בעקבות תחקיר האירוע, שבעטיו קיפח את חייו רס"ל קאשי. סטרנר תמה מדוע לא עוטר קאשי במדליית הכבוד.

אישור מדליית כבוד אורך שנים רבות, וגורמים רבים מעורבים בו - כולל השר הממונה על הזרוע, שבה שירת המומלץ, וגם הנשיא עצמו (שהוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים האמריקניים). לכל המלצה צריכים לצרף רשימת עדים, שמתוחקרים בקפידה, ודיווחים מבצעיים רבים.

כדי למנוע מעצמם טרדה, הרבה מפקדים ממליצים לעטר את פקודיהם רק בכוכב הכסף - הליך, הדורש מהם פחות עבודה מינהלית. המלצה לכוכב הכסף יכולים לשלוח גם חבריו לנשק של לוחם.

העלאה בעיטור

אמנם יכולים מפקדים לבקש העלאה בדרג העיטור לאחר אישורו, והדבר נעשה לא-אחת, וגם לאחר עשרות שנים לאחר האירוע, אך זה הליך מסובך. מפקדיו של קאשי ביקשו בחודש מאי להעלות את דרג המדליה, שעוטר בה, ולהעניק לו את מדליית הכבוד. אך הנתיב זה ארוך ומייגע כמעט כמו המלצה למדליית הכבוד.

לוטננט-ג'נרל ויליאם ובסטר - מפקד דיוויזיית החי"ר 3, שבה שירת קאשי, הצטרף להמלצה. בארבעת עשורי שירותו, לדבריו, לא נתקל בגבורה כזו

אלווין קאשי נולד כילד הצעיר במשפחה מעוטת-יכולת וברוכת-ילדים באורלנדו, פלורידה. "בקלות היה יכול לעבור לדרך הפשע", אומרת אחותו. אביו נפטר בהיות בן חמש, והותיר עשרה ילדים קטנים, שהתקיימו בקושי. לאחר מאמצים רבים סיים תיכון, והתגייס לצבא, למרות התנגדות אמו.

קאשי היה סמל מחלקה טיפוסי, נזכר צ'ארלי ג'ונס. בגיל 35, היה קאשי מהמבוגרים במש"קים של גדוד 1 בחטיבה 15, ושימש דוגמה לרבים. הוא היה נשוי ואב לשלושה

מול פני האויב

משרד ההגנה לא שינה את הנחיותיו לעיטור במדליית הכבוד למן 1963. המומלץ צריך להוכיח גבורה יוצאת מן הכלל ולסכן את חייו מעל ומעבר לחובתו מול פני האויב - קובעת הפקודה.

במקרה של רס"ל קאשי, יש קושי מינהלי: לא ברור מי האויב, שבגזרתו פעל הכוח של קאשי. דוחות ראשונים על האירוע לא הגדירו מי התקיף את הכוח. כעת פועלים מפקדיו וחבריו של קאשי לתעד שוב את האירוע.

בשנת 2009, קבע מיג'ור-ג'נרל ג'ו טאלוטו, אז מפקד דיוויזיה 3, כי ראוי להמליץ על קאשי לכוכב הכסף, כיוון שרק מעטים עוטרו עד אז בעיטור ובמדליות בכירות ממנו. סטרנר חולק עליו, קבע, כי בכוונו נמוך חרץ טאלוטו את גורל ההמלצה. "לדעתי, ריצה הלוך-ושוב אל ה'ברדלי' הבוער, ראויה לעיטור במדליית הכבוד", הוא אומר.

קולונל גארי בריטו, מפקד הגדוד של קאשי, עסק בתעסוקה המבצעית של גדודו, כשהמליץ על קאשי לכוכב הכסף. בריטו התמודד עם האבדות, שספג גדודו, ורק כמה חודשים לאחר מכן, כשיצא מעירק, החל לשים את לבו להמלצתו לעטר את קאשי. "קאשי נמצא בשורה אחת עם כל המעוטרים במדליית הכבוד", אמר בריטו. כעת הוא מוביל את המאמץ לעטר את פקודו ההרוג במדליית הכבוד.

בינתיים החליטו כמה צירי קונגרס ובכירים בכוחות המזוינים להצטרף למאבק למען קאשי. בריגדיר-ג'נרל סטיב סאלאזר, מפקד בכיר בדיוויזיה 3 בעת האירוע, הצטרף במכתב נרגש לממליצים. "בארבעת עשורי שירותי בצבא איני זוכר גבורה כה גדולה", הוא כותב. "קאשי שרד את הפיצוץ, והיה יכול להישאר במקום מחבואו, אך הוא חזר לרכב הפגוע שוב-ושוב. וזו גבורה עילאית", אומר ג'ון רוי פלגוט, אחד מחיילי מחלקתו של קאשי.