המבקר יבדוק קבלת ההחלטות סביב פירוק אגרקסקו

החשב הכללי, מנהל אגף התקציבים ורשות החברות הממשלתיות ישקלו ביממה הקרובה, כיצד לענות מחר בדיון בבית המשפט, להצעה שהציע (יום ב', 10.10.11)) יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ רוני בר און (קדימה), לאמץ את פניית מפרק חברת אגרקסקו שלמה נס - לשוב ולהפעילה כעסק חי, לקראת הפרטה.

בר און הדגיש, בישיבת הוועדה לביקורת המדינה היום בכנסת, כי מדובר בחברה מובילה בתחומי היצוא והובלת התוצרת, בעלת מוניטין רב-שנים ברחבי העולם ועובדים רבים, וכיוון שיש עדיין סיכוי להפעילה - ולהשתמש ביוקרה הרבה שלה בעולם - על משרד האוצר לשקול שנית אפשרות זו.

יו"ר הוועדה ביקש ממבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, לבדוק את התנהלות המדינה בכל המשבר. "לא ייתכן שבתחילת שנת 2010 הערכת השווי של אגרקסקו הייתה 110 מיליון אירו, ושנה לאחר-מכן היא כבר ניצבת עם חוב של למעלה מ-600 מיליון שקל, על סף פירוק, בגלל חוסר יכולת לפרוע חובות. המבקר חייב לבדוק מה הסיבות שהובילו למשבר, האם הייתה התנהלות כושלת, והאם ניתן היה למנוע אותו", ציין בר און. כמו-כן, הציע יו"ר הוועדה לבדוק מה הוצג למשקיעים, מה הייתה התנהלות הממשלה בעניין ההפרטה, וכיצד בתחילת שנת 2010 משרד החקלאות הזרים לחברה 55 מיליון שקל ללא תוכנית הבראה.

מבקר המדינה לינדנשטראוס סיפר כי בעבר כבר נערכו שני דוחות על התנהלות החברה, וציין בדוחות אלו נחשפו הערות יסודיות שיש בהם להאיר את המשבר שאליו נקלעה החברה. לדעת המבקר ההליך המשפטי המתקיים בימים אלו - איננו מונע את התחלת הבדיקה ע"י משרדו.

המפרק-הנאמן, רואה החשבון שלמה נס, סיפר בכאב על ספק של אגרקסקו, שבגלל המשבר נקלע לחובות בסך מיליון וחצי שקל, מכר את ביתו ושקל להתאבד. "לחקלאות הישראלית יש הכרח בחברה הזו. יש לבדוק מי קיבל את ההחלטה שאין בחברה צורך יותר. נכון שהחברה לא נוהלה נכון במשך זמן רב, אך אי-אפשר ליצור יש-מאין את המוניטין שנבנה בעמל במשך שנים. החשב הכללי ואגף התקציבים מתעלמים מפניותיי למרות שניתן להציל עדיין להציל את החברה. עדיין בידי המדינה להפעיל את החברה, ולהפריט אותה בצורה חכמה, זה בהחלט אפשרי מבחינה עסקית ומשפטית". הוא הזהיר כי כל החברות המייצאות האחרות, קטנות מדי, ולא נותנות פתרון לשני-שלישים מהמוצרים שאגרקסקו שיווקה, וכן לרוב הארצות שהחברה פועלת בהם.

40 מיליון שקל מעוכבים; 600 חקלאים לא קיבלו שכרם

לטענת מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, תהליכים עולמיים גרמו לירידת היעילות של אגרקסקו ולהקמת חברת מתחרות. "כשהמצב הקשה התברר נערכה תוכנית הבראה אך היא לא יצאה לפועל, וכיום אני בודק אם כל החקלאים משובצים בחברות אחרות", אמר. ישי הזהיר כי כ-40 מיליון שקל מעוכבים בקופת הפירוק של החברה וכ-600 חקלאים טרם קיבלו את שכר עמלם ונמצאים במצב כלכלי קשה. לעומתו, יעקב גזית מרשות החברות הממשלתיות הבהיר כי יש קושי לפקח על חברות בעלות שליטה מעורבת (ממשלתית ופרטית), ולדבריו, ע"פ התקנון המיושן, החברה לא אמורה להרוויח, ולחלק דיבידנדים ובעלי המניות לא יוכלו למכור את אחזקותיהם. "ניסינו לשנות כל זאת - אך לא הצלחנו", הוסיף.

ירון סלומון מהאיחוד החקלאי הדגיש את זכויות מאות העובדים בחברה ואת הכסף שעדיין חייבים לחקלאים ולמגדלים, ואילו חנניה אזולאי מאיגוד מגדלי הפרחים ציין מצידו כי "החברה התנהלות בהפקרות, ואנחנו התרענו על-כך. על המבקר לבדוק כיצד הדירקטורים, שמחצית מהם הם נציגי ממשלה, לא הבחינו במשבר המתקרב". אילן עשת מארגון מגדלי הפירות הוסיף כי "המכה הגדולה הייתה הקרה שפקדה את ישראל בשנת 2008 והורידה את היקף היצוא במחצית. זה חייב את החברה להתייעלות - שלא הגיעה". הוא קרא לרשת ביטחון ממשלתית לחברות המייצאות האחרות - שלא יפלו כמו חברת אגרקסקו.

העובדים לא יוותרו על חובות בסך 90 מיליון שקל

עו"ד אברהם וול, נציג מחזיקי אגרות החוב של אגרקסקו, טען כי "מהתחלת המשבר - התנערה הממשלה לחלוטין מנושי החברה, ולא רצתה להתמודד עם הבעיה אלא לנתק לחברה את החמצן. שווי של מיליארד ורבע שקל נמחק תוך שנה, בגלל שהמדינה לא ניהלה את המשבר באחריות. המוניטין והיוקרה של החברה ששווים מיליונים נבנו בעשרות שנים של עבודה - והם נזנחו לחלוטין בגלל התנהלות חסרת-אחריות של הממשלה". גם גלילה בורנשטיין, נציגת העובדים, גילתה כי "היינו מוכנים לפיטורי כ-200 עובדים במסגרת תוכנית הבראה", והבהירה כי לעובדים חייבים כיום 90 מיליון שקל פיצויים וכי אין בכוונתם לוותר על סכום זה.

ח"כ שי חרמש (קדימה) אמר בדיון כי "אגרקסקו מתה כשהחקלאים עזבו אותה, וגם המותג כבר נשחק. צריך לבדוק מה ייעשה עם החובות לעובדים, לחקלאים ובמחזיקי אגרות החוב, ועל המבקר לבדוק מי החליט לפרק את החברה בתנאים כאלו".