דורון עופר צפוי לטעון, כי אביו המנוח, יולי עופר, כתב את צוואתו האחרונה כאשר מצבו הרפואי והנפשי לא איפשר לו לקבל החלטות בצלילות דעת. טענה אחרת שעשוי דורון להעלות היא להשפעה בלתי הוגנת של אחותו ליאורה, אשר בצוואה המאוחרת קיבלה את כל הנכסים שהוריש יולי.
יולי עופר נפטר לפני חודשיים והותיר אחריו את בנו דורון, בתו ליאורה ורעייתו רותי. לפני מותו החזיק יולי ב-36.7% ממניות עופר השקעות, ואילו דורון וליאורה החזיקו ב-15% כל אחד. יתרת המניות נמצאת בידי אייל עופר, בנו של סמי עופר.
עופר השקעות היא בעלת השליטה בחברת מליסרון (71.5% בשווי שוק של 1.6 מיליארד שקל), חברת הקניונים הגדולה בישראל, ובעלת גרעין השליטה בבנק מזרחי-טפחות (19.6% בשווי שוק של 1.35 מיליארד שקל).
לאחר השבעה התברר, כי יולי עופר כתב שתי צוואות: בראשונה חילק את נכסיו שווה בשווה בין דורון וליאורה, כך שכל אחד מהם היה מחזיק ב-33.35% ממניות עופר השקעות; השנייה נכתבה מספר חודשים מאוחר יותר, ובה נקבע כי ליאורה לבדה תירש את כל מניותיו של יולי בחברה, כך שהיא תגיע לשליטה בה עם 51.7% מהמניות.
בין שתי הצוואות עבר יולי עופר אירוע בריאותי חמור. שתי הצוואות נכתבו בידי עו"ד
צבי אפרת ממשרד גורניצקי, בראשותו של עו"ד פיני רובין. ייתכן שלצוואה השנייה צורפה גם חתימתו של רופא, שאישר את כשירותו של עופר לערוך אותה. סביר להניח, כי אפרת - שותף בכיר באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ - דאג לכך שלצוואה יצורפו האישורים המתאימים.
ואולם, הדבר אינו מונע מדורון אפשרות לערער עליה והוא כבר שכר את עו"ד אלקס הרטמן, שותף בכיר במשרד
ש. הורוביץ ושות', כדי לייצגו בנושא. ערעור על צוואה מטיל על המערער נטל הוכחה כבד, משום שנקודת המוצא היא שמדובר במסמך אותנטי וכשר. בדרך כלל בוחרים המערערים באחד משני מסלולים, או בשניהם יחדיו: תקיפת כשירותו של המוריש וטענה להשפעות פסולות עליו.
בשל העובדה שהצוואה השנייה נכתבה לאחר שיולי לקה בבריאותו, סביר להניח שדורון יבחר במסלול זה. אם כך יעשה, יהיה עליו לחשוף מידע רפואי רגיש רב על אביו ולמעשה לפגוע בזכרו ובשמו הטוב. אם יבחר במסלול השני (במקום הראשון או בנוסף לו), יהיה עליו להוכיח שאחותו ליאורה הוליכה שולל את אביו - וכך יפגע גם בשמה-שלה.
היחסים בין דורון לליאורה מתוחים מאוד כבר כיום, כאשר למחלוקות עסקיות - כגון התנגדותו של דורון לרכישת
קניון רמת אביב בידי מליסרון - נוסף סכסוך אישי חריף. לדברי מקורבים למשפחה, השניים למעשה אינם משוחחים זה עם זה, למרות ששניהם מתגוררים במושב בני ציון.
סביר להניח שהדיון בנושא יתקיים בדלתיים סגורות בבית המשפט למשפחה. עם זאת, מאחר שמדובר בשליטה בשתי חברות ציבוריות, שאחת מהן היא הבנק הרביעי בגודלו במדינה, ניתן יהיה לבקש שלפחות מקצת מן ההליך יותר בפרסום. כבר עתה עוקב מקרוב המפקח על הבנקים, דודו זקן, אחרי הסכסוך כדי לוודא שהוא אינו מסכן את יציבותו של הבנק.
דורון עופר קיבל מאביו עוד בחייו 33% מחברת עופר ספנות, שהיא החברה הפרטית הגדולה של המשפחה ומקור עושרה הראשוני, בעוד ליאורה לא קיבלה כל נתח בחברה זו. לאחר מכן התקררו היחסים בין דורון ליולי, ובספטמבר 2002 עזב דורון את עסקי המשפחה. במקביל העביר יולי לליאורה יותר ויותר סמכויות ניהול בעופר השקעות: היא התמנתה לסגן יו"ר מליסרון (יולי היה היו"ר) והפכה אותה לחברת הקניונים הגדולה בישראל.