היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, קורא לנקוט בזהירות רבה בעת הדיון בהצעת חוק היסוד הקובעת שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת בסוף מושב הקיץ בידי 40 חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה בראשות
אבי דיכטר (קדימה).
בדברו (27.10.11) בכינוס לסיכום שנת המשפט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, התייחס ינון בעיקר לסעיף בחוק הקובע, כלשונו, גי "בראש המדרג החוקתי יוצב העיקרון של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ורק תחתיו במדרג החוקתי יוצב עיקרון המדינה הדמוקרטית, וגם זאת בנוסח רזה הקובע: 'מדינת ישראל היא בעלת משטר דמוקרטי', להבדיל מ'מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית'".
לדברי ינון, מדובר בהצעת חוק המשנה באופן יסודי את המסגרת החוקתית בישראל. הוא הוסיף: "איני טוען שהצעה זו אינה חוקתית, שהרי בהעדר חוקה, הכנסת כרשות מכוננת רשאית, בוודאי בגבולות מסוימים, להגדיר מחדש את אופייה של המדינה ואת המסגרת החוקתית שבה היא פועלת. אלא שעניין זה ראוי לו שייעשה בזהירות רבה, לאחר קיום דיון מעמיק, בכנסת ובזירה הציבורית, ותוך הבנה ומודעות מלאה למשמעותו של שינוי זה ולהשלכות הנובעות ממנו".
ינון סבור, כי הכנסת ה-18 מאופיינת בהצעות חוק פרטיות המיועדות לתת עדיפות למעמדה של ישראל כמדינה יהודית על פני היותה מדינה דמוקרטית. זאת, משום שלדעת המציעים האיזון הופר לכיוון השני. הוא מגדיר זאת כ"מגמה של חיפוש אחר איזונים חדשים בין ערכים מתנגשים".
ינון הדגיש, שהיועצים המשפטיים של הכנסת אינם מתיימרים להנחות את חברי הכנסת כיצד ומה עליהם לחוקק, אלא רק להעמיד אותם על קשיים חוקתיים אפשריים. "נעשה כמיטב יכולתנו המקצועית לסייע לחברי הכנסת לממש את שליחותם לפי מיטב הבנתם בתוך המסגרת החוקתית הקיימת. במקרים בהם ניסיוננו לא יצלח, נתריע על כך והכנסת תפעיל את שיקול דעתה ותכריע כפי שתכריע", אמר.
בנוגע להצעות החוק הממשלתיות אומר ינון, כי המגמה הבולטת ביותר בכנסת ה-18 היא הענקת עדיפות להליכים מינהליים על פני הליכים פליליים. לדבריו, מגמה זו טרם זכתה לתשומת הלב הראויה בידי הממשלה, הכנסת והאקדמיה. "יהיה עלינו לעקוב מקרוב ולראות כיצד חוקים חדשים אלה ייושמו, על-מנת לוודא כי ההסדרים החדשים שנקבעו אכן לא פוגעים יתר על המידה בזכויות המפוקחים, וכך נוכל גם להפיק לקחים לקראת חקיקה עתידית של מעבר מאכיפה פלילית לאכיפה מנהלית, שיש להניח שתלך ותגבר", אמר ינון.
ינון מסר, כי מאז כינונה של הכנסת ה-18 הונחו על שולחנה 3,541 הצעות חוק פרטיות, אך רק 1,100 מהן עלו להצבעה טרומית ורק 172 התקבלו סופית. הממשלה הגישה 224 הצעות חוק ומתוכן התקבלו 203. לדברי ינון, ישראל היא המובילה בעולם במספר הצעות החוק הפרטיות, הן במספרן של אלו המוגשות והן במספרן של אלו ההופכות לחוקית.