ראש ממשלת יוון ג'ורג' פפנדראו עומד (יום ג', 1.11.11) בפני קריאות מתוך מפלגתו שלו עצמו לפרוש מתפקידו, אחרי שסיכן את חבילת החילוץ של ארצו אותה העניק האיחוד האירופי, כשהציע לערוך משאל עם על תוכנה. הסכם החילוץ גדול המימדים הושג רק בשבוע שעבר.

אחד מהפרלמנטרים המובילים מהמפלגה הסוציאליסטית של פפנדראו כבר פרש, בעוד ששני אחרים אמרו כי יוון זקוקה כעת לכינון ממשלת אחדות לאומית כאשר לאחר הקמתה, יתקיימו בחירות בזק. גם באופוזיציה היוונית דרשו זאת.

מנהיגי צרפת וגרמניה נאבקו נואשות כדי לנסות ולהגביל את הנזק היווני מלפגוע בגוש האירו כולו, והיום הביעו פוליטיקאים אירופים חוסר אמון בהודעה מיוון, שתפסה את כולם בהפתעה - כולל את שר האוצר של פפנדראו.

"קשה לראות מה יהיה טיבו של משאל העם. האם אנחנו רוצים להינצל או לא? האם זאת השאלה?" תהה שר החוץ השוודי קרל בילדט.

מנהלי עסקים ביוון הביעו ייאוש מהאופו שבו המדינה מתנהלת ובשווקים העריכו האם איטליה תהיה המדינה הבאה בגוש האירו שתיפול בחזרה אל תוך משבר חובות.

ז'אן קלוד ג'ונקר, יושב-ראש מפגשי שרי האוצר של גוש האירו, סירב לשלול אפשרות של חדלות פירעון יוונית.

"ראש הממשלה היווני לקח את ההחלטה הזו מבלי לדבר על כך עם עמיתיו באירופה", אמר ג'ונקר בלוקסמבורג.

בתשובה לשאלה האם הצבעת "לא" על-ידי האזרחים היוונים פירושה פשיטת רגל של יוון, הגיב ג'ונקר: "אני לא יכול לשלול שזה יהיה המצב, אבל זה תלוי איך בדיוק השאלה תהיה מנוסחת ועל מה בדיוק העם היווני יצביע".