"מצב המשק הישראלי טוב, ובתקציב צפוי גירעון של מעט מעל 3% - מצב טוב בהרבה בהשוואה למדינות אחרות בעולם" - כך אמר (יום ג', 15.11.11) נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שכינס היום מסיבת עיתונאים בבנק ישראל בירושלים, בה התייחס למצב במשק העולמי והישראלי, ולצעדי המדיניות הנדרשים.

הנגיד ציין כי במשק הישראלי החלה ירידה ביצוא בתחילת השנה, ולאחר חודשיים החלה התמתנות גם ביבוא. "מגמה זו כבר באה לידי ביטוי בנתוני החשבונאות הלאומית. בנק ישראל צופה שינוי במגמת החשבון השוטף שהיה בעודף מאז 2003, ואשר צפוי להכנס לגירעון של אחוז אחד מהתוצר ב-2011", אמר פישר. "אין זה דבר בעייתי במיוחד, משום שיש לנו יכולת לממן את הגירעון הזה בקלות יחסית, אבל בכל מקרה מדובר במצב חדש לעומת זה שהכרנו לאחרונה".

הנגיד הזכיר כי תקבולי המיסים העקיפים התמתנו בחודשים האחרונים, מה שמצביע על ירידה בצריכה של הציבור ועל האטה במשק, וגם משפיע ישירות על המצב הפיסקלי.

לדבריו, המשק הישראלי צמח ברבעונים השני והשלישי של 2011 בשיעור נמוך יחסית, אך ב-2011 צפויה עדיין צמיחה שנתית של 4.7%. התחזית של בנק ישראל ל-2012 עומדת על 3.2%. "במדינות רבות מתקנאים בנו על שיעור הצמיחה שצפוי אצלנו, אבל זו בהחלט צמיחה נמוכה ביחס לזו שידענו בשנים שלפני המשבר", אמר הנגיד.

"אין חשש למיתון חוזר בארה"ב"

המצב בארה"ב השתפר לאחרונה, לדברי הנגיד. "הצמיחה אומנם נמוכה, אבל אין כרגע חשש למיתון חוזר, וב-2012 צפויה צמיחה של 2-2.5%", ציין פישר. "זוהי צמיחה רחוקה מהשיעור הפוטנציאלי, אבל בכל זאת מדובר בצמיחה חיובית, ויחסית משביעת רצון". הנגיד אמר כי גם אסיה ממשיכה לצמוח בקצב גבוה, אם כי גם שם יש התמתנות קטנה. בדרום אמריקה ובאפריקה המצב יחסית טוב גם כן, לדבריו.

לדברי הנגיד, הבעיה במשק העולמי ממוקדת כל כולה באירופה: כל המדינות הגדולות בה צפויות לצמיחה מאוד איטית, ובאיטליה צפוי מיתון. שיעור האבטלה בגוש האירו עומד על 10%, כשבחלק מהמדינות הוא גבוה בהרבה. "מרווחי ה-CDS במדינות שמצויות במשברי חוב גבוהים מאוד. לשם השוואה, מרווחי ה-CDS של ישראל נמוכים אפילו מאלו של צרפת, ובוודאי מאלו של המדינות הבעייתיות", אמר הנגיד.

"ישראל תושפע ממיתון חזק באירופה"

הנגיד אמר כי הוא רואה שני תרחישים למה שעשוי לקרות באירופה: בתרחיש הראשון, כתוצאה ממאמצים הירואיים שייעשו, גוש האירו ימשיך להתקיים עם כל המדינות החברות בו כעת. "דבר זה ידרוש צעדים קשים מצד קובעי המדיניות, הן במדינות שמצויות במשבר והן במדינות שיצטרכו לסייע, ושיצטרכו להזרים הון כדי למנוע פשיטת רגל במערכת הבנקאית", אמר הנגיד. בתרחיש השני, לעומת זאת, גוש האירו יתחיל להתפורר. "ייתכן שזה יקרה כתוצאה מיציאה של יוון מהגוש, אבל ישנן אפשרויות אחרות, כגון יציאה של מדינות אחרות, או הקמת גוש אירו שני".

לדברי הנגיד, אם התרחיש השני יתממש, רמת אי-הוודאות תעלה, וההסתברות להדבקה במשקים אחרים בגוש האירו ומחוצה לו תעלה מאוד. "קשה לדעת מה יהיו ההשלכות", אמר הנגיד. "תקדים אחד שניתן לחשוב עליו הוא מה שקרה בארגנטינה לפני כעשור. היו שם התרחשויות מאוד קיצוניות במערכת הבנקאות ובחוב הממשלתי, ואולם, היות שההתרחשויות היו צפויות מזה זמן, לא הייתה הדבקה חמורה למדינות אחרות בדרום אמריקה. בכל מקרה, בתרחיש זה הצמיחה באירופה תהיה נמוכה מאוד ואף שלילית, ואם תהיה הפרדה מוניטרית בין מדינות אירופה הצפונית לדרומית הרי שיתרחש ייסוף במדינות הדרומיות, מה שיפגע גם בהן בשל הפגיעה ביצוא שלהן". קרן אור אחת שניתן לראות בתרחיש זה, לדברי הנגיד, היא העובדה שבמידה והוא יתרחש הוא יתרחש בהדרגה, מה שיאפשר לאנשים להתכונן. "זוהי קרן אור מאוד קטנה. בכל מקרה, מיתון באירופה יפגע במשק הישראלי, קודם כל דרך הפגיעה ביצוא", אמר הנגיד.

"אי-אפשר לצפות לרמת חיים כמו בארה"ב"

בתשובה לשאלה בנוגע למחאה החברתית, ענה הנגיד כי "עלינו להגדיר לעצמנו שאיפות הגיוניות לגבי מה שנרצה לאפשר לאזרחנו מבחינת רמת הרווחה, ולא לצפות שנוכל לקיים רמת רווחה כמו זו של הצרכן האמריקני, כאשר ההכנסה לנפש בישראל נמוכה בשליש מזו שבארה"ב".

לדברי הנגיד, "המחאה התחילה כרשימת דרישות לא ברורה ולא מסודרת, והיה לה גם היבט פוליטי, אולם תוצאת המחאה הייתה שהממשלה ביקשה מאדם מאוד רציני להגיש דוח שיציע כיצד להגיב למחאה. ועדת טרכטנברג לקחה על עצמה מטלה מאוד קשה - לגבש המלצות תוך שמירה על מסגרת התקציב. הוועדה הציגה דוח מאוד אחראי שמטפל גם בדרישות וגם באופן שבו יממנו אותם. גם הממשלה הגיבה בצורה אחראית, והעבירה את הדוח. אני מקווה שהדוח יעבור בכנסת ואיני רואה את התוצאה הזו כ'פופוליזם'".