|
|
שליש מאוכלוסיית המדינה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
2.52 מיליון ילדים חיו בישראל בשנת 2010, אשר היוו כשליש מאוכלוסיית המדינה. מתוכם כ-1.759 מיליון ילדים יהודים, 687.5 אלף ילדים ערבים. בשנה שעברה נולדו כ-166 אלף תינוקות, כאשר השמות הפופולריים ביותר נותרו נועם ונועה - כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ד', 16.11.11) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום הילד הבינלאומי.
מהנתונים עולה כי חלקם של הילדים בירושלים, הגדולה בערי ישראל, מגיע ל-40%, בעוד שבתל אביב-יפו ובחיפה, אוכלוסיית הילדים מהווה כחמישית מאוכלוסיית העיר בלבד. מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 למשק בית היה הגבוה ביותר בבני ברק - 3.5 ובירושלים - 3.1, בהשוואה לממוצע הארצי - 2.4.
רוב הילדים גרים עם שני ההורים בבית
מרבית הילדים (92%) בישראל גרו עם שני ההורים, כ-185 אלף ילדים, שהם כ-8% מהילדים, גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים (91%) שגרו במשפחה חד-הורית גרו עם אימם. בקרב הילדים היהודים במשפחות חד-הוריות 60% גרו עם הורה גרוש, 14% עם הורה רווק, 16% עם הורה יחיד נשוי החי בנפרד מבן הזוג, וכ-10% נוספים גרו עם הורה אלמן. בין הילדים הערבים במשפחות החד-הוריות 28% גרו עם הורה אלמן, 39% גרו עם הורה נשוי החי בנפרד מבן זוגו ו-29% עם הורה גרוש.
מחצית מהילדים הרשומים בשירותי הרווחה הם בנים
בשנת 2010, כ-17% (440 אלף) מכלל הילדים עד גיל 17 באוכלוסיית ישראל היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות המקומיות בישראל. בעוד ש-52% מתוך כלל הילדים בגילאי 17-0 הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים הם בנים (שיעור דומה לשיעורם באוכלוסיה הכללית העומד על 51%). כ-63% מהם יהודים ו-33% ערבים. מעל לרבע מהילדים הרשומים בשירותי הרווחה גרים במשפחות חד-הוריות לעומת 8% מהילדים באוכלוסיה הכללית.
גידול במס' התלמידים בזרם הדתי בדרג היסודי
בשנת הלימודים תש"ע למדו כ-877,545 תלמידים בחינוך היסודי בכ-2,560 מוסדות חינוך, מהם כ-72% במגזר העברי והיתר במגזר הערבי. מהנתונים ניתן לראות גידול באוכלוסיה בזרם החרדי: בשנת הלימודים תש"ע היוו תלמידי הפיקוח החרדי בדרג היסודי 28% מהחינוך העברי, לעומת תש"ס שבה הם היוו כ-20%. בחטיבות העליונות היוו תלמידי החינוך החרדי בשנת הלימודים תש"ע כ-20%, לעומת תש"ס שבה הם היוו כ-15%.
ירידה עקבית בשיעור זכאות בקרב תלמידים ממשפ' מרובות ילדים
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב הגיע ב-2010 ל-56%. בחינוך העברי שיעור הזכאים גבוה מזה בחינוך הערבי - 58% לעומת 48%. שיעורי הזכאות בקרב הבנות גבוהים מאלה שבקרב הבנים.
בחינוך העברי בפיקוח הממלכתי, ניכרת ירידה עקבית בשיעורי הזכאות החל מתלמידים ממשפחות עם 4 ילדים. כך, מ-72% זכאים לבגרות בקרב תלמידים ממשפחות עם 3-1 ילדים ל-66% בקרב תלמידים ממשפחות עם 4 ילדים, ועד ל-37% בקרב תלמידים ממשפחות עם 6 ילדים ומעלה.
לעומת זאת בפיקוח הממלכתי-דתי, שיעורי הזכאות יציבים גם בקרב תלמידים ממשפחות גדולות יותר שמנו 4 או 5 ילדים, והירידה ניכרת רק בקרב תלמידים ממשפחות עם 6 ילדים ומעלה; מ-73% בקרב תלמידים ממשפחות שמנו עד 5 ילדים ל-64% בקרב תלמידים במשפחות שמנו 6 ילדים או יותר.
בפיקוח החרדי שיעורי הזכאות אומנם נמוכים אך יציבים ויורדים באופן משמעותי רק בקרב תלמידים ממשפחות עם 6 ילדים ומעלה; מ-15%-17% בקרב תלמידים ממשפחות שמנו עד 5 ילדים ל-6% בקרב תלמידים ממשפחות שמנו 6 ילדים ומעלה.
בחמישון העליון מוציאים פי 6 עבור גנים מבחמישון התחתון
ההוצאה הכספית החודשית הממוצעת למשק בית עם ילדים היא 12,282 שקלים. ובהשוואה אליה ההכנסה הכספית נטו במשק בית עם ילדים היא 14,205 שקלים לחודש. משק בית עם ילדים, מוציא בממוצע אחוז גבוה יותר ממשק בית ללא ילדים מסל הצריכה שלו על חינוך, תרבות ובידור (15.4% מתוך סל הצריכה), על מזון (16.8% מסל הצריכה), ריהוט וציוד לבית (4.3% מסל הצריכה) והלבשה והנעלה (3.5% מסל הצריכה).
משק בית עם ילדים הנמצא בחמישון העליון מוציא בחודש בממוצע יותר מפי 6 על תשלום עבור גנים ממשק בית בחמישון התחתון ופי 10 על תשלום עבור חוגים. הפערים במשקי הבית עם ילדים בחמישונים מצטמצמים בהוצאות על מסגרות החובה.
