קרוב ל-200 מדינות החלו לקיים שיחות בנושא האקלים העולמי אמש (ב', 29.11.11), כשהזמן הולך ואוזל בניסיון להציל את אמנת קיוטו, שמטרתה צמצום פליטת גזי החממה, הגורמים לעלייה בגובה מי הים, לסופות חזקות ולבצורת.
נציגי המדינות העניות טוענים כי מדינות רווחה הפכו עשירות משימוש בפחם, בנפט ובגז, וכי יש לאפשר להן לשרוף דלקי מאובנים כדי להימלט מהעוני. נציגי המדינות העשירות טוענים מצידם כי כלכלות מתפתחות גדולות, כמו סין, הודו וברזיל, חייבות להסכים לצמצום הפליטות כדי שלעולם יהיה סיכוי כלשהו לבלום את שינוי האקלים המסוכן.
שני דוחות שהתפרסמו מטעם האו"ם החודש הראו כי גזי חממה הגיעו לרמות שיא באטמוספירה וכי המשמעות של עולם חם יותר היא יותר שטפונות, סופות הוריקן חזקות יותר ובצורות קשות יותר.
הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (
OECD) דיווח כי הטמפרטורות העולמיות הממוצעות עלולות לעלות ב-6-3 מעלות צלזיוס בסוף המאה במידה שהממשלות לא יצליחו לבלום את הפליטות והמצב יביא להרס חסר תקדים כשהקרחונים ימסו ורמות פני הים יעלו. על-פי הדוח, עלייה של 80% בדרישת האנרגיה העולמית תביא לעלייה ברמות פליטת דו תחמוצת הפחמן (Co2) של 70% עד 2050 ורמת הפליטות שמקורה בכלי רכב תכפיל את עצמה, חלק מכך בגלל העלייה בדרישה למכוניות בעולם המתפתח.
החשש הוא שאנשים יאבדו אמון במידה שלא תהיה התקדמות. שיטפונות מגשמים עזים בדורבן גרמו בלילה שקדם לשיחות למותם של שישה בני אדם.
על-פי אמנת קיוטו, רוב המדינות המפותחות מתחייבות לצמצם את פליטות גז החממה, והשיחות בדורבן הן למעשה הסיכוי האחרון לקבוע סבב נוסף של מטרות לפני שהשלב הראשון של הפרוטוקול יסתיים ב-2012. המדינאים מקווים הפעם לראות התקדמות מסוימת בנושא המימון למדינות מתפתחות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר מההשפעות של ההתחממות העולמית, במיוחד אפריקה ומדינות איים קטנות.
מדינות עשירות התחייבו לתרום 100 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2020, אך ארצות הברית וסעודיה התנגדו להיבטים מסוימים שנקבעו במסגרת "הקרן לאקלים ירוק". קיים גם סיכוי שמדינות מסוימות יתחייבו לצמצום משמעותי יותר בפליטות.
נכון לעכשיו לאור המשבר העמוק סביב האירו הסבירות שמדינות יסכימו למתן סיוע נוסף או לאמצעים נוספים שעלולים לפגוע בצמיחה הכלכלית שלהן נמוכה.
