"אתה שר, ויש עליך אחריות ממשלתית. אתה לא אחראי לפקיד, אתה אחראי למערכות, לתפקוד. אתר את נקודות החולשה, וטפל בהן. האמרה 'לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי' אינה מקובלת", אמר בעז ענר, ממלא-מקום מנכ"ל משרד
מבקר המדינה, במהלך חבר-דיון בנושא "כמה גבוה מגיעה האחריות", שנערך במסגרת כינוס שדרות לחברה של
המכללה האקדמית ספיר. ענר קרא ליועץ המשפטי לממשלה ולממשלת ישראל לנהל ישיבה ולהבהיר את מהות האחריות המיניסטריאלית.
עוזי ארד: שרים שאינם מתאימים
פרופ'
עוזי ארד, מהמרכז הבינתחומי הרצליה, התייחס למשרדים הממשלתיים: "החוליה החלשה בישראל תמיד הייתה החוליה המבצעת, ישנן החלטות ממשלה שאינן מתממשות, כיוון שישנם כשלים במשרדי הממשלה". בהקשר זה, ציין ארד כי ישנה בעיה בחלק מהמינויים המקצועיים במשרדי הממשלה, וכי הפוליטיזציה מחלחלת לדרגים הנמוכים יותר.
ארד אמר כי במציאות הפוליטית הישראלית ישנה בעייתיות עם תפקודם של השרים, שפעמים רבות מתמנים משיקולים פוליטיים, לא תלות בהתאמתם לתפקיד. "לרוב, השרים הינם מנהיגים פוליטיים, שמקבלים תיקים בהתאם לשיקולים פוליטיים ולא על-סמך התאמתם לתפקיד, ולא כל עיתותיהם מופנות לניהול משרדם. לא זמנם, לא רקעם ולא מטעניהם מאפשרים להם לעסוק במימוש אמיתי של אחריות תפקידם", דבריו.
דורנר: לדרוש אחריות מהשרים
את הדיון הנחתה
דליה דורנר, יו"ר מועצת העיתונות, שהתייחסה לאופן תפקודה של התקשורת: "אפשר לבקר את התקשורת, אך היא עודנה תקשורת נושכת, חוקרת ומבקרת", אמרה וציינה שיש לקוות לתרבות פוליטית, בה לא היה צורך בוועדות חקירה, אך זה יתרחש, לדבריה, רק כששרים ייקחו על עצמם אחריות ביוזמתם, ובינתיים צריך לדרוש את האחריות.
דן מרגלית: מתנגד לעודף אחריות
העיתונאי
דן מרגלית, שהשתתף בחבר-הדיון, טען כי לעיתים אנחנו נוטים להטיל אחריות רבה מדי על המערכת הפוליטית, אך האשים בכך את התנהלות המערכת. "הייתי מטיל פחות אחריות על המערכת הפוליטית הממונה, אילו הייתי יודע שהמערכת הפוליטית אינה כל כך מסואבת. אילו הייתי יודע שהיא נקיית כפיים, הייתי מוריד ממנה אחריות. עם זאת, על-סמך התבוננות בצורה שהמערכת הפוליטית מתנהלת, אנחנו נוטים להטיל עליה אחריות, לעיתים יותר ממה שמגיע לה", אמר מרגלית.
בנוסף, ניסה מרגלית לקבוע באלו תנאים ניתן לפטור שרים מאחריות מיניסטריאלית. "אם השר מתעניין בנושא הנתון לאחריותו, אם הוא מתעניין במידה מספקת, שואל שאלות ומבצע מעקב, ומשתדל שמשיהו בצוות המקורב אליו יעקוב וידווח, אם הוא קובע מראש במהלך דיון עם אנשים מקצועיים, דעתו הינה בגדר עצה מיניסטריאלית, ולא הוראה, אני מציע לפטור אותו מאחריות".
קרמניצר: מבחן הבדיקה המינימלית
פרופ' מרדכי קרמינצר, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, טען כי יש לדאוג שהשיפוט האנושי שאנחנו מפעילים יהיה מידתי וסביר, ולא לדרוש מאנשים דרישות יתר. "פעמים רבות, אנחנו מחזיקים בחוכמה לאחר מעשה, וכשבאים לעסוק בשאלת האחריות האישית, יש להיזהר מכך, כיוון שלעיתים רבות לא ניתן לצפות אסונות מראש". הוא ציין שעל החברה הישראלית לבחון כיצד לא מונעים מאנשים ראויים להגיע לתפקידים עם אחריות.
קרמינצר הכריז כי הוא אינו פוטר מאחריות חברי כנסת: "אם ועדה מסוימת של הכנסת לא ממלאת את תפקידה, אזי חברי הוועדה, והעומד בראשה, נושאים באחריות ציבורית למחדל. אילו הכנסת מחוקקת חוקים בלי לעשות בדיקה מינימלית, זוהי התרשלות של חברי כנסת במילוי תפקידם". כדוגמה, הציג פרופ' קרמינצר את התיקון לחוק לשון הרע, שחוקק בטענה שהפיצוי שנמצא כעת אינו מספיק. לדבריו, אילו לא הוצגו נתונים ולא נערכה בדיקה בנושא, מדובר ברשלנות של חברי הכנסת.
