נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד, לא קיבלה (יום ב', 9.1.12) החלטה בבקשת ההסתדרות לקיים שביתה במשק, בשל טענותיה נגד האוצר בדבר העסקת עובדי הקבלן. בתום הדיון שנמשך 5 שעות מסרה השופטת כי תקבל החלטה במועד אחר.

ארד הציעה לנציגי ההסתדרות, האוצר והמעסיקים הפרטיים להיכנס להליך של גישור, אולם יו"ר ההסתדרות עופר עיני דחה את ההצעה.

"אם אין זכות שביתה לעובדי קבלן אז על מה כבר אפשר לשבות?" - אמר עיני באירוניה לעבר נציגי המדינה בפתח דבריו בדיון בבית הדין לעבודה, בו ביקשה ההסתדרות לאשר שביתה מלאה במשק במחאה על מצבם של עובדי הקבלן.

"אני שמח שלפחות השופטים הם עדיין עובדי מדינה, לפי התפיסה של האוצר על קניית שירותים עוד מעט ייקנו שרותי שיפוט וגם שופטים יהיו עובדי קבלן", הוסיף עיני.

עיני ציין בדיון כי "מרגע שמשרד האוצר והמעסיקים הבינו שבית הדין אינו מאפשר שביתה ואין זכות שביתה יש נסיגה במו"מ. הייתה הסכמה על קליטה במקצועות הליבה של עובדים שמועסקים באותה עבודה ליד חבריהם המאורגנים. אולם מאז שהגענו לבית הדין משרד האוצר טירפד את ההסכמות, ומאז שהגענו לבית הדין המעסיקים הפרטיים שהסכימו לקלוט את עובדי הניקיון כבר לא מסכימים".

עיני הסביר כי גם האוצר נסוג מעמדתו, למשל להצעה לתוספות שכר לעובדי הניקיון. לדבריו, רק איום שביתה יכול להניע את המו"מ. "אנחנו לא נשבות מחר בבוקר, אבל רק אם יהיה איום שביתה, ברור בזמן מוגדר, רק אז ניתן יהיה להזיז את האוצר והמעסיקים מעמדתם", טען

יו"ר ההסתדרות סיפר כי בשיחותיו עם ראש הממשלה בנימין נתינהו הוא נתקל בשני מחלקי כיבוד: "שאלתי את שניהם איך הם מועסקים - אחד עובד מדינה והשני עובד קבלן. אני חושב שאין לזה סיבה".

עיני אמר כי קניית השירותים והמשך הרחבת העסקת עובדי הקבלן יביא לקיצם של ארגוני העובדים. "אם המעסיקים יכולים לקחת כל אוכלוסיית עובדים ובמקום העסקה ישירה לקנות שירותים, ובלי לשאול את ארגון העובדים, אז למעשה כמעט אין ארגון עובדים. יש לאפשר שביתה כי רק ככה נוכל להתחיל לצמצם את התופעה".