קפריסין וישראל דנו (יום ה', 16.2.12) בשיתוף פעולה אנרגתי עתידי בעת ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במדינה. במקביל, טורקיה הזהירה את האי השכן כי הוא מסתכן בליבוי המתח על-ידי ניסיון לנצל את המצב הרגיש באזור כדי לקדם הסכמי קידוח גז הטבעי המצוי בקרבת חופיו.

שתי המדינות בוחנות כינון הסכם גז משותף שינצל את עתודות הגז הנופלות בדיוק על הגבול הימי בין ישראל לקפריסין. ההסכם גם יכלול את שיטות הקידוח בהן ייעשה שימוש.

ההסכם שנחתם בין הצדדים בעקבות השיחות הוא כמעט חסר תקדים: לפי ההסכם, יוכלו מטוסי חיל האוויר וספינות חיל הים להגן על אסדות קידוח הגז בים התיכון. המטוסים והספינות יוכלו אף לעשות שימוש בבסיסים הצבאיים של האי השכן, במקרים של שריפה או רעידת אדמה במדינה השכנה.

"באתי לכאן כדי לפתח את הקשרים בין שתי המדינות שלנו, הקשרים הכלכליים שלנו בתחום האנרגיה", אמר נתניהו לאחר שיחות עם נשיא קפריסין דמיטריס כריסטופיאס בניקוסיה.

"אנחנו מעוניינים לפתח יחסי שלום לטובת שתי המדינות ולטובת האזור כולו", סיכם נתניהו. "אין לנו שום כוונות נסתרות ואין לנו שום מניעים נסתרים".

על הפרק: עתודות ימיות ענקיות

היקף ייצור הגז במזרח הים התיכון צפוי לזנק בעקבות גילוי עתודות ימיות ענקיות שעוררו תביעות ימיות סותרות על-ידי טורקיה, קפריסין, לבנון וישראל. כמה מהעתודות מצויות גאוגרפית בין קפריסין לישראל. בחודש דצמבר, שותפתו של יצחק תשובה מקבוצת דלק לקידוחי הגז באזור, חברת נובל אנרג'י הטקסנית, אשר פועלת בשיתוף פעולה הן עם ישראל והן עם קפריסין, דיווחה על גילוי מאגר גז טבעי בהיקף של בין 5 ל-8 טריליון רגל מעוקב (TCF) בשטח הימי הקפריסאי. כזכור, החברה איתרה יותר מפי שתיים מכמות זו בצד הישראלי של הגבול הימי.

טורקיה מצידה קוראת תיגר על זכות השיפוט של הרפובליקה הקפריסאית לבצע חקר ימי באזור. ביום רביעי, מסרה אנקרה כי מיזמי החיפוש החדשים של ניקוסיה יסלימו את המתיחות באזור.
היחסים בין ישראל לטורקיה, פעם בנות ברית קרובות, הופכים למתוחים יותר מרגע לרגע, אבל נראה היה היום שנתניהו לא מגלה שום נטייה להיגרר לסכסוך שבין אנקרה לקפריסין.