נציב תלונות על שופטים, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג, העיר לשופט בית המשפט המחוזי מרכז מנחם פינקלשטיין, על אופן מעורבותו במינוי פרקליט צבאי ראשי - לאחר שזה כבר מונה. מחמת התערבותו החריגה, במכתב שכתב השופט לשר הביטחון, אהוד ברק, קובע הנציב בגנותו של פינקלשטיין בתשובה לתלונת תנועת אומ"ץ כי "התלונה מוצדקת".

השופט פינקלשטיין, שכיהן בעברו כפרקליט הצבאי הראשי, תמך במועמדות אל"מ שרון אפק לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. בהתייעצויות שהתקיימו עמו מצד שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל בני גנץ, ניסה פינקלשטיין לדחוף למינוי אפק לתפקיד. פינקלשטיין לא הסתפק במתן תשובות לשאלות שנשאל, אלא פנה שוב, מיוזמתו, לשר הביטחון, וביקש להיפגש עמו על-מנת לשכנעו למנות את אל"מ אפק. בסופו של דבר החליט שר הביטחון למנות את אל"מ דני עפרוני לתפקיד. פינקלשטיין, בתגובה, כתב מכתב לברק ובמסגרתו קבל על המינוי השגוי, לטענתו.

למינויו של עפרוני לתפקיד קדמה מחלוקת גם בין שר הביטחון ברק לבין הרמטכ"ל. ברק רצה למנות לתפקיד את נשיא בית הדין הצבאי של פיקוד המרכז, אלוף משנה אבי לוי. גנץ, לעומתו, היה מעוניין במינוי סגנו של מנדלבליט, אלוף משנה שרון אפק. כאמור, בסופו של דבר מונה דני עפרוני לתפקיד.

תלונת אומ"ץ: השופט ניהל מעין קמפיין

מחמת התנהלותו של השופט פינקלשטיין הגישה תנועת אומ"ץ, בראשה אריה אבנרי, תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. בתלונה נאמר, כי השופט פינקלשטיין פנה, "במישרין ובעקיפין, הן לשר הביטחון והן לרמטכ"ל, במסגרת מעין 'קמפיין' של ממש שניהל למטרה זו. בפניותיו אלה לא חסך השופט אמירות בלתי מחמיאות כלפי מועמדים אחרים, אשר התמודדו כדין על משרת הפצ"ר..."

"אומץ טענה עוד בתלונתה, כי בהתערבותו של השופט יש פגיעה לכאורה בכללי האתיקה הבסיסיים הנוגעים להתנהלותו של שופט, וניצול מעמדו כדי לקדם עניינו של אחר. יש לצפות מכל שופט, ובוודאי משופט הנושא מעמד רם כשופט בבית המשפט המחוזי, כי לא יפעל ולא יתערב בצורה חסרת תקדים במינויים שכאלה, תוך טשטוש הגבולות שבין הרשויות, ושימוש לרעה במעמדו כשופט".

השופט פינקלשטיין דוחה את הנטען נגדו

השופט פינקלשטיין דחה בתשובתו הנרחבת את הטענות שהועלו בתלונה. לדבריו, טבעי הוא, ואף מתבקש, שעובר למינויו של פצ"ר חדש מתייעצים הן שר הביטחון והן הרמטכ"ל, לשם גיבוש עמדתם, עם הפצ"ר היוצא ועם פצ"רים קודמים, כדי שיחוו דעה לגבי המועמד הראוי לתפקיד. לדבריו, אחד משלושת המועמדים ששמו עלה כמועמד בשני השלבים, נראה לשופט כמועמד מתאים ביותר לתפקיד הפצ"ר, וזאת לאור כישוריו המקצועיים והאישיים, מסלול תפקידיו בפרקליטות, ולנוכח האתגרים העומדים בתקופה זו בפני הפרקליטות. פינקלשטיין ציין בתשובתו, כי יתר המועמדים האחרים ראויים בעיניו ובעלי זכויות, אך לדעתו המועמד המומלץ [אל"מ שרון אפק, י.י.] היה המתאים ביותר לכהונה החשובה.

השופט פינקלשטיין מסביר בתשובתו, כי היה ברור לו שהשר ברק אמור להתייעץ גם הפעם טרם המינוי עם פצ"רים לשעבר, והוא ביניהם. כותב הנציב גולדברג (ציטוט):

• 
  נוכח חשיבות המינוי וטיב היכרותו עם כל המועמדים, סבר שיהא זה נכון שההתייעצות עימו תתקיים בדרך של פגישה עם השר, ולכן ביקש להיפגש עם השר. טרם שנקבע מועד לפגישה, התקשר אליו השר טלפונית, ובשיחה מסר לו השר, שברצונו אכן להיפגש עמו אך ביקש שכבר בשיחה הטלפונית ידרג בפניו את שלושת המועמדים הראויים בעיניו לתפקיד הפצ"ר. באותה שיחה מסר לו השר כי הספיק לשוחח עם מספר פצ"רים, ובהם גם שופטים, וכן עם נשיא או נשיאי ביה"ד הצבאי לערעורים. בשיחה זו מסר לשר את עמדתו בדבר הקצין שנכון יהיה למנותו לפצ"ר (הוא המועמד המומלץ). בפגישה עם השר, שהתקיימה ביום 04.04.11, חזר כבר השופט על עמדתו.
  
  "הפגישה עם שר הביטחון התקיימה ביום 04.04.11... גם בפגישה זו הבהרתי את עמדתי, לאחר שהעליתי תחילה את חשיבותו הרבה בעיניי של תפקיד הפצ"ר, בפרט בעת הזו. לא דיברתי בגנותו של אף מועמד. אדרבה, דיברתי בשבחם. יחד עם זאת, חיוויתי דעתי, לפי מיטב הכרתי ומצפוני, כי מן הראוי שהפצ"ר הבא יהיה [המועמד המומלץ - א.ג.], וכי הדבר יהיה לתועלת לצה"ל, למשרד הביטחון ולמדינת ישראל" [הדגשה במקור - א.ג.].
  

גולדברג: השופט לא ביצע עבירה על כללי האתיקה

הנציב קובע בהחלטתו, בהתבסס על הפרטים שהתבררו בפניו, כי בפניותיו של השופט פינקלשטיין לשר הביטחון ולרמטכ"ל לא הייתה רלוונטיות לכך שמדובר בשופט, כשם שפניותיהם אליו לא באו על שום היותו שופט, והוא לא עשה כל שימוש במעמדו כשופט. את עמדתו בפניהם מסר כפצ"ר בלבד, אשר מכיר מקרוב את המועמדים, וכך הובנו דבריו בעיניהם. הנציב קובע (קובע):

• 
  משכך, לא ניתן לומר כי כב' השופט עבר על כלל 20(ב)(1) לכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007, האוסר על שופט לעשות "שימוש במעמדו כשופט לקידום עניין שלו או של אחר". שכן הוא לא עשה כל שימוש במעמדו כשופט. ואילו לגבי עצם מתן המלצה על-ידי שופט, מתיר כלל 20(ה) לכללים אלה לשופט "ליתן המלצתו על כישוריו של אדם המוכר לו אישית".
  

מסקנתי היא, קובע הציב גולדברג, "כי אין לראות את פעולותיו של כב' השופט, ככל שהן נוגעות להמלצתו, כחורגות מהתנהגות הולמת של שופט".

הסתייגות ממכתבו של פינשקלשטיין

על-אף האמור, ונוכח המידע שהתברר בפניו, סופג השופט פינקלשטיין רק הערה מחמת אופן התנהלותו לאחר המינוי - בשל זאת שכתב מכתב-ערעור לשר הביטחון, ובו הביע את עמדתו/הערתו, בשל ההחלטה למנות את דני עפרוני לתפקיד הפצ"ר ולא את מועמדו/מומלצו, שרון אפק.

"איני רואה מקום לסיים את החלטתי", כותב הנציב גולדברג, "בלי להסתייג ממשלוח המכתב לשר לאחר המינוי. אכן, טובת המערכת השיפוטית הצבאית היא בלבד שעמדה לנגד עיניו של כב' השופט, אולם על-אף זאת היה עליו להעדיף את האיפוק על הגשת "ערעור" על המינוי, לאחר שמילא את חובתו, והפור על המינוי נפל. מטעם זה בלבד, נמצאה התלונה מוצדקת".