מינהל מקרקעי ישראל התעלם מהחלטות שיפוטיות והפך רוכשי דירות לבני ערובה במשך 20 שנה. כך קובעת (15.3.12) סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך.

אלשיך דנה בפרויקט פיתוח בלוד שהחל בשנת 1986, במסגרתו התחייבה חברת אברהמי ובניו בהסכם עם המינהל לבנות מספר מסוים של יחידות דיור. שנים מספר מאוחר יותר, לאחר שהדירות נמכרו, קרסה החברה והתברר שהיא ביצעה חריגות בנייה מהותיות. בשנת 1990 קבע בית המשפט, כי כל אחד מהרוכשים ישלם 2,500 דולר לשחרור שעבודים וישלם למינהל את מה שייקבע לזכותו.

למרות זאת, ב-20 השנים האחרונות נתקלו הרוכשים במדיניות של "לך ושוב" מצד המינהל, שסירב לרשום את הדירות על שמותיהם בנימוקים שונים: לרוכשים אין מעמד מולו, אין הוא מוכן להסדר שלא יכלול את כל הרוכשים, הסדר הנושים של אברהמי אינו מחייב אותו ועוד.

אלשיך פותחת בקביעה, לפיה המינהל מתעקש לנהל הליכים מול פיקציה משפטית שאינה קיימת - שהרי חברת אברהמי קרסה והכונס שלה סיים את תפקידו. מצב זה, היא אומרת, מביא ל"עיוות דין היוצר צדדים נטולי זכויות, באורח שאינו הולם לא את שורת ההגיון, לא את היעילות המשפטית-כלכלית, ובוודאי שלא את חובת ההגינות המוגברת החלה על המינהל, מעצם היותו רשות שכללי המשפט המינהלי חלים עליה".

להטות אוזן לגעיות

לדברי אלשיך, הרוכשים הפכו "ל'בני ערובה' לרצונו הטוב של המינהל ופקידיו, עד לאחרון שבהם; אשר אין אלא לתהות האם לשיטת המינהל הרי 'מעמדם' היחיד הינו מעמד של 'פרה חולבת', אשר ניתן אף ניתן לגבות ממנה כספים, אולם אל לו לבית המשפט להטות אוזן ל'געיותיה', מקום בו אין הן עולות בקנה אחד עם עמדותיו של המינהל עצמו... ספק גדול, אם התנהלות או עמדה שכזו הולמת ולו פרשנות צנועה של החובות שמטילים כללי המשפט המינהלי על רשויות המדינה, וזאת בלשון המעטה".

עוד אומרת אלשיך, כי המינהל אינו יכול לטעון שהסדר הנושים אינו חל עליו, שכן אין המדובר בחוזה בין שני צדדים פרטיים אלא בהחלטה שיפוטית החלה כלפי כולי עלמא. אם המינהל סבר שההסדר פוגע בו, ממשיכה אלשיך, היה עליו לפנות מיד לבית המשפט ולא להעלות טענה כזו 20 שנה מאוחר יותר. ההסדר כולל התייחסויות מפורשות למינהל, ו"עם התעלמות כזו מן הדין ומהחלטות שיפוטיות, במלוא הכבוד הראוי, לא ניתן להשלים; אף ובמיוחד כאשר מדובר ברשות רבת עוצמה מרשויות המדינה".

לדברי אלשיך, "ייתכן כי במצב דברים זה, עשוי המינהל להפיק בבוא היום אגרות והיטלים נוספים על חשבונם של רוכשים חדשים, אולם ספק אם מטרה שכזו הולמת את הדין - הן דיני חדלות הפרעון והן ובעיקר דיני המשפט המינהלי". לפיכך, הורתה אלשיך למינהל לבדוק בתוך 45 יום לכל היותר את בקשותיהם של הרוכשים, אשר מצידם ישלמו את המגיע מהם בגין חריגות הבנייה.