בית המשפט העליון אישר (יום א', 25.3.12), בשני תיקים נפרדים, לעצור עד תום ההליכים נאשמים בעבירות תעבורה. מדובר בצעד חריג בתחום התעבורה, במיוחד לנוכח העבירות המיוחסות לשניים.
השופט
צבי זילברטל דחה את בקשתו של גמאל אל-גניני לערער על מעצרו עד תום ההליכים, כאשר הוא מואשם בנהיגה בזמן פסילה ובנהיגה ללא ביטוח. אל-גניני נעצר לאחר מרדף משטרתי ממושך, ותלויים ועומדים נגדו חודשיים מאסר על תנאי ופסילה על תנאי למשך 11 חודשים.
זילברטל דחה את הבקשה לנוכח התיקון לחוק המעצרים, המגביל את האפשרות לדיון בגלגול שלישי על החלטות בנושא זה. בנוסף לכך הוא מציין, כי אומנם בית המשפט העליון קבע שמעצר עד תום ההליכים יהיה היוצא מן הכלל ככל שמדובר בעבירות תעבורה, אולם גם "חזר והדגיש פעמים רבות, כי נאשם הנוהג בזמן שרישיונו נפסל מהווה סכנה של ממש לציבור המשתמשים בכביש ואף מבטא במעשיו זלזול בחוק... יש מקרים בהם מסוכנותו הרבה של הנאשם מצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים, הגם שמדובר בעבירות תעבורה".
בתיק השני דחה השופט
נעם סולברג את בקשתו של יהודה ניסים לערער על מעצרו עד תום ההליכים, כאשר הוא מואשם בנהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח. גם סולברג מסתמך תחילה על התיקון לחוק המעצרים, וגם הוא ממשיך ומתייחס לנסיבות המקרה שלפניו:
"למבקש 58 הרשעות בעבירות תעבורה, כ-10 הרשעות מתוכן בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, 13 הרשעות בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, והרשעות חמורות עוד יותר. תלוי ועומד נגד המבקש מאסר-על-תנאי בר-הפעלה למשך 12 חודשים.
"...המבקש נחזה כמי שמזלזל דרך קבע בחיי אדם ובהוראות החוק. לא רק שנהג בזמן פסילה, אלא התחזה לנהג מונית תוך כדי נהיגה בפסילה. לבד מעברוֹ בתחום התעבורתי, עומדות לו לרועץ גם עבירות של אלימות. משנקט באלימות נגד בני משפחתו הקרובים, אין ניתן לסמוך על חלופה למעצר בפיקוח של בני המשפחה. זו הפעם ה-11, כזכור, שבה נהג המבקש בזמן פסילה. יש להעדיף אפוא את שלום הציבור על פני האינטרס האינדיבידואלי של המבקש".
