היום לפני 220 שנה, ב-25 באפריל 1792, נעשה שימוש ראשון בגיליוטינה.
הגיליוטינה הייתה אחד ממכשירי המוות הנוראים ביותר - פחות משבע שניות עד שהלהב החד, והאדום מדם הקרבנות, נחת על ראשו של הקרבן האומלל וגזר את דינו, כשראשו נופל לסלסלה שבה ניתן עדיין לראות את פניו המבועתים.
הגיליוטינה היא מכשיר אשר שימש להוצאה להורג בצרפת. היא פותחה ונכנסה לשימוש במהלך המהפכה הצרפתית. הגיליוטינה הייתה עשויה מסגרת עץ ובה מתקן בעל סכין חדה וכבדה המוחזקת על-ידי חבל. הסכין נופלת, עם שחרור החבל, במהירות של 7 מטר לשנייה, ועורפת את ראש האדם הקשור בשכיבה מתחתיה, הראש הערוף מתגלגל אל תוך סל שמונח תחת הגיליוטינה.
הגיליוטינה מזוהה יותר מכל דבר עם המהפכה הצרפתית בשלהי המאה השמונה-עשרה והיא הפכה לסמל התקופה. במשך תקופת "שלטון הטרור" הוצאו להורג בעזרתה מעל ל-17,000 נשים וגברים - 'אויבי הרפובליקה'.
'המצאה גאונית'
ב-10 באוקטובר 1789, בעת שהאסיפה הלאומית מתכנסת, מעלה ד"ר גיוטן הצעה בנוגע לביצוע גזר דינם של נידונים למוות. הצעתו התמקדה בעריפת ראש, וב-3 ביוני 1791, מאשרת האסיפה חוק האומר שכל אדם הנידון למוות, גזר דינו יבוצע על-ידי עריפת ראשו.
לאחר מספר שיפורים וניסויים על חיות-בית וגופות חיילים, הגיליוטינה יוצאת לדרכה העקובה מדם. קורבנה הראשון היה פושע בשם ז'ק פלטיר, היה זה כאמור ב-25 לאפריל 1792, בפריס.
המפורסמים מבין נידוני הגיליוטינה הם המלך לואי ה-16, שהוצא להורג ב-21 בינואר 1793, ואשתו האוסטרית, מרי אנטואנט.
ההוצאה להורג האחרונה בצרפת הייתה בשנת 1977, כאשר חמידה דג'אנדובי, מהגר מוסלמי, הוצא להורג בעוון רציחתה ועינויה של אליזבת בוקט.
ב-1981 בוטל עונש המוות בצרפת.
