לבית המשפט למשפחה אין סמכות לדון בסכסוכים בין בני משפחה לשעבר, למעט בין בני זוג לשעבר. כך קובע לראשונה (יום ב', 30.4.12) בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון קבע, כי לבית המשפט למשפחה אין סמכות לדון בסכסוך שהתגלע בין אדם לבין עורכת דינו שהיא גם גיסתו לשעבר (אחותה של גרושתו). זאת, בניגוד לעמדת בית המשפט למשפחה ובית המשפט המחוזי בתל אביב.

השופט צבי זילברטל מנתח את לשון החוק, הקובע את סמכותו של בית המשפט למשפחה ומגדיר כך "בן משפחה": "(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו".

זילברטל קובע, כי מאחר שהמחוקק הזכיר במפורש את המילה "לשעבר" רק בנוגע לבני זוג ונמנע מלהזכיר אותה לגבי יתר בני המשפחה, הרי שכאשר מדובר בהם - בית המשפט למשפחה לא ידון בסכסוכיהם כאשר הקירבה המשפחתית שוב אינה מתקיימת.

לדבריו, "ישנן קבוצות של קרובי משפחה אשר אינם נזכרים כלל בחוק, כמו למשל, דוד, אחיין ובן-דוד. דומני, כי ניתן להבין זאת על-רקע התכלית העומדת בבסיס החוק. רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה". לפיכך, כאשר הזיקה המשפחתית שוב אינה מתקיימת - בטלה סמכותו של בית המשפט למשפחה.

עוד אומר זילברטל, כי הרחבת-יתר של סמכות בית המשפט למשפחה תקפח את מי שאינו נמנה על הגרעין הקשה של המשפחה, משום שבתי משפט אלו משוחררים מחלק מדיני הראיות. כאשר מדובר בסכסוך בו הקשר המשפחתי מהווה גורם שולי, ובפרט כאשר קשר זה כבר פקע - אין מקום להקנות את הסמכות לבתי המשפט למשפחה.

השופט עוזי פוגלמן הצטרף לדעתו של זילברטל וכך הוכרע, בניגוד לדעתו של השופט אליקים רובינשטיין. האחרון ציין, כי "ישנם מקרים בהם סכסוך משפחתי העומד ברקע הוא הגורם להתנהלות עסקית רגילה להסתבך, וירידה לשרשו של הסכסוך המשפחתי עשויה להיות במקרים מסוג זה, פתרון יעיל יותר - משפחתית, חברתית וכלכלית - מאשר הכרעה בסכסוך העסקי לגופו בכלים ה'רגילים' שנעשה בהם שימוש בבתי משפט השלום והמחוזי".