האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה (יום ב', 8.9.03) לבג"צ נגד שר הפנים ומפקדי כוחות צה"ל ביש"ע, בדרישה לבטל את התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), שהתקבל בכנסת בסוף חודש יולי. כן מתבקש בג"ץ בעתירה לתת צו ביניים, המורה לשר הפנים ולצה"ל להימנע מיישומו של התיקון לחוק עד להכרעה סופית בעתירה.
בעתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח, נאמר כי התיקון לחוק מבחין בין משפחות על-בסיס מוצאו הלאומי של אחד מבני הזוג, בהבדילו בין בני זוג פלשתינים ובין בני זוג זרים ממוצא אחר, תוך פגיעה בעקרון השוויון ובזכות לחיי משפחה. עוד נטען, כי התיקון פוגע באופן רטרואקטיבית במשפחות רבות.
עו"ד אברהם-ויס מדגישה בעתירה, כי התיקון לחוק מונע באורח גורף הגשה של בקשות חדשות של אזרחים ישראלים למתן מעמד בישראל לבני זוגם, שהינם פלשתינים, וגוזר פירוד על משפחות רבות. גם מי שכבר החל בהליך ההתאזרחות וקיבל מעמד זמני, לא יוכל לשדרג את מעמדו, נטען.
התיקון לחוק, נאמר בעתירה, הינו גזעני, שכן הוא מחיל מדיניות נפרדת וגורפת על המיעוט הערבי בישראל, אשר מטבע הדברים הוא הציבור, אשר ייפגע בצורה הקשה ביותר מהתיקון. בין אזרחי המדינה הערבים ובין הציבור הפלשתיני קיימים קשרים תרבותיים, לאומיים, דתיים ואחרים, ואך טבעי הוא הדבר, כי ייווצרו יחסי משפחה. התוצאה של התיקון לחוק היא, כי הלכה למעשה ערבי ישראלי לא יוכל לממש את הזכות הבסיסית לבחור לו בן זוג כרצונו ולהקים עימו משפחה בישראל.
כמו כן, התיקון לחוק קובע מפורשות, כי הוא לא יחול על תושבי יישובים ישראלים באזור יהודה, שומרון וחבל עזה, ובכך ישנה אפליה בין תושבי האזור היהודים והפלשתינים. התיקון יוצר, לפיכך, אבחנה על בסיס מוצא לאומי, וזאת בניגוד לעקרון השוויון ובניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כמו כן, הוא פוגע קשות בזכות הבסיסית לחיי משפחה, המעוגנת באותו חוק יסוד ובאמנות בינלאומית, שישראל מחוייבת להן.
עו"ד אברהם-ויס אף מדגישה, כי התיקון לחוק מונע באורח גורף משר הפנים את הסמכות להעניק אזרחות לבני זוגם הפלשתינים של אזרחי ישראל, מונע ממנו סמכות לאפשר שהייה שלהם בישראל לשם קיומם של חיי משפחה, ושולל גם ממפקדי צה"ל ביש"ע את הסמכות להעניק לרבים מהם אישורי שהייה זמניים בארץ, לצורך ביקור של בני משפחותיהם. בכך, נטען, הפך המחוקק את חייהן של משפחות ישראלים, הנשואים לפלשתינים, לבלתי אפשריים ולחסרי משמעות מעשית.
בנוסף לאמור לעיל, העתירה מצביעה על-כך, שהתיקון לחוק התקבל בהליך חקיקה פסול, בכך שהוא התבסס על תשתית עובדתית בלתי ראויה. בעתירה מובהר, כי הנתונים המספריים, שהוצגו בפני ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, היו בלתי עקביים, מופרזים, ולפיכך מטעים.
זאת ועוד, ההצדקה לחוק החדש, כפי שהוצגה על-ידי שר הפנים פורז, היתה ביטחונית בלבד, ואולם התבטאויות שונות, כמו אלה של השר גדעון עזרא, חשפו מניע דמוגרפי ברור וניסיון למנוע הגירה של פלשתינים לתחומי ישראל. לגבי המניע הביטחוני, מובהר בעתירה כי מדובר בעשרים מקרים של פלשתינים, שאוזרחו בארץ ואשר נחשדו כמעורבים, במישרין או בעקיפין, בסיוע לטרור, ואולם התיקון לחוק פוגע במשפחות רבות ורואה בכולם אשמים פוטנציאליים, ולפיכך אינו מידתי.
יצויין, כי חוק האזרחות, טרם התיקון, מאפשר למנוע הענקת מעמד בארץ מאנשים, שקיים לגביהם חשד ביטחוני או פלילי. בעוד שלאחר התיקון בחוק יוכלו פלשתינים לקבל אישורי שהייה בישראל לצרכי עבודה, הרי שפלשתינים שיש להם בני זוג וילדים בישראל, לא יהיו רשאים כלל לבקרם, אפילו לפרקי זמן קצרים. דבר זה מעלה גם הוא את החשד, כי התיקון לא נועד למנוע מעבר של פלשתינים לישראל, בכדי לסכל פיגועים, אלא ממניעים דמוגרפיים גרידא.
בנוסף לכך, מצויין בעתירה כי התיקון התקבל בלא שהממשלה הציגה נתונים באשר לפגיעתו הצפויה בזכויות ילדים, כנדרש בחוק. זאת, למרות ההשלכות החמורות ביותר של התיקון על ילדיהן של משפחות, שעלולות להיקרע בעקבותיו, אם יגורש אחד מהוריהם מישראל, או להיפגע מהכורח לעזוב את הארץ בה נולדו ושהם אזרחיה.
לאור כל האמור לעיל, מתבקשים שופטי בג"צ למנוע בצו-ביניים את יישומו של החוק, ולבסוף להורות על פסלותו. כמו כן, הם מתבקשים לקיים דיון דחוף בעתירה, על-מנת למנוע התמשכות הפגיעה הקשה במשפחות רבות, שחלקן סובלות כבר תקופה ארוכה מהחלטת הממשלה, שקדמה לתיקון החוק, בדבר הקפאת הליכי התאזרחותם של פלשתינים הנשואים לישראלים, החלטה שנכנסה לתוקפה עוד בחודש מאי 2002.
בג"צ 8099/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים ואח'
