היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, הודיע (יום ג', 29.5.12) לבית המשפט העליון כי מדינת ישראל תכיר ברבנים רפורמים וקונסרבטיבים ותשלם להם משכורות. זאת, בדומה לרבנים אורתודוכסיים המכהנים כרבני שכונות מטעם הרבנות הראשית.
הדרך למימון נסללה לאחר שהמדינה ונציגי הרפורמים הגיעו להסכמות בעתירה שהוגשה כבר בשנת 2005 על-ידי קהילת ברכת שלום, התנועה ליהדות מתקדמת, קיבוץ גזר והרבה מירי גולד.
וינשטיין מסר לבית המשפט העליון כי המדינה הסכימה להגדיר את המנהיגים הרוחניים כ"רבני קהילות לא-אורתודוכסיות" ולא כ"ראשי קהילות".
ארגון הגג של הרבנים הקונסרבטיביים הודיע בתגובה כי מדובר ביום היסטורי עבור ישראלים ויהודים ברחבי העולם. "הודעת היועץ המשפטי לממשלה מסמלת קפיצת מדרגה דרמטית במאבק לפלורליזם דתי בישראל", אמר הרב ג'ראלד שקולניק, נשיא כנסת הרבנים. לדבריו, חוסר השוויון ההיסטורי במימון של רבני קהילה בערים ובמועצות המקומיות בישראל היווה מאז ומתמיד מכשול רציני במאמצים לאפשר לישראלים לבטא את יהדותם בדרכים רוחניות מגוונות.
"אני מקווה שההחלטה הזאת תפתח את הדלת להזדמנויות רוחניות יהודיות חדשות, שיחזקו את ישראל ויקרבו ישראלים רבים אל המסורת ואל הדת היהודית", ציין.
בקרב נציגי היהדות האורתודוכסית נרשמה, באופן טבעי, התלהבות פחותה מן הפסק. השר לענייני דתות,
יעקב מרגי, אף איים בהתפטרות מתפקידו.
חבר הוועדה למינוי שופטים, ח"כ
אורי אריאל, טען כי הפרקליטות ובג״ץ ממשיכים להוביל מדיניות אנטי-יהודית תוך פגיעה קשה בערכי ישראל. "הסכמת המדינה להשוואת התנאים בין רבני ׳המודרניזם׳ שהוסמכו בעיני עצמם לבין מובילי היהדות האורתודוכסית מביישת ומעציבה. זוהי החלטה שתירשם לדיראון״, אמר.
