בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע (8.9.03) כי הורה אינו רשאי למשוך לזכותו, ועל דעת עצמו, כספים שהפקיד בעבר בחשבון חיסכון בבנק, על-שם בתו הקטינה.
בפני השופטת ורדה פלאוט הובאה תביעתה של קטינה (שמות הצדדים אסורים בפרסום) נגד אביה, שפתח בחודש מרס 98', בעת שהיה מסוכסך עם אמה של הקטינה, חשבון חסכון על-שמה, בו נצברו עד לפני כחצי שנה כ-8800 ש"ח, אותם משך האב לשימושו העצמי, לאחר שנקלע למצב כלכלי קשה.
הקטינה ואמה טענו, באמצעות עו"ד ענת גוטליב-שטיינמץ, כי הגם שאביה הוא שהפקיד את הכספים עבורה, הרי שכעת הוא אינו רשאי עוד למשכם מחשבונה, ודרשה כי יושבו לה הכספים.
השופטת פלאוט קיבלה את התביעה משני טעמים מצטברים: האחד - "יש לראות בכל אחד מהסכומים שהעביר הנתבע לחשבון שנפתח על-שם התובעת משום מתנה שהסתיימה, והנתבע איננו רשאי לחזור בו ממתנה זו"; השני - "על פעולות משפטיות ברכושו של קטין... חייבים שני הצדדים לפעול תוך הסכמה. בענייננו, לא היתה הסכמה בין ההורים למשיכת הכספים מחשבונה של הקטינה... אין ספק כי פעולת הנתבע איננה לטובת הקטינה, והנתבע אף לא התכוון לפעול לטובת הקטינה, אלא לטובת עצמו, כהודאתו".
לפיכך, הורתה השופטת לאב להשיב את הכספים לבתו, בתוספת ריבית והצמדה ואף חייבה אותו לשלם לה 1500 ש"ח הוצאות משפט. האב יוצג על-ידי עו"ד מיכל אופיר.
תמ"ש 71313/97 כ.ל. נ' כ.ח.
