בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים התיר (3.6.12) למאבטחי השרים לשבות, לאחר שקבע שהסתדרות העובדים הלאומית היא הארגון היציג שלהם. ההחלטה הותרה לפרסום (יום ד', 14.6.12) בידי נשיאת בית הדין הארצי,
נילי ארד, לקראת הדיון בערעור שהגישה חברת מיקוד המעסיקה את המאבטחים, אשר יתקיים ב-20.6.12.
עד כה הצטרפו להסתדרות הלאומית 110 מבין 170 מאבטחי השרים שמעסיקה מיקוד. ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה להחלת תנאי עבודה חדשים באופן חד-צדדי, אי הצגת מפרט תנאי העבודה למאבטחים, הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה, אי מתן תוספת שחיקת שכר, קליטת עובדים חדשים בתנאי שכר נחותים, כוונה של מיקוד לשנות באופן חד-צדדי את תנאי העבודה בשטח והפרת חוק הגנת השכר.
מיקוד טענה, כי ההסתדרות הלאומית אינה הארגון היציג, שכן היא מעולם לא הסכימה לראות במאבטחי השרים חטיבה נפרדת בין 3,000 עובדיה. השופטת רחל בר"ג-הירשברג קבעה, כי מיקוד הסכימה בעבר להפרדה כזו וחזרה בה רק כאשר הדברים לא עלו בקנה אחד עם רצונותיה. עוד ציינה בר"ג-הירשברג, כי למאבטחי השרים מאפייני הכשרה ותעסוקה שונים מאלו של יתר עובדי מיקוד. במקביל נקבע, כי ההסתדרות הכללית - אשר טענה שהיא הארגון היציג - נטשה את המאבטחים ולכן אין לה כעת כל מעמד.
המדינה, אשר טענה שאינה צד לסכסוך בין המאבטחים לבין מיקוד, ביקשה למנוע את השביתה מנימוקים ביטחוניים. בר"ג- הירשברג אומרת, כי אכן השמירה על השרים היא אינטרס של הציבור כולו משום שבכך ניתנת הגנה לנבחריו ולדמוקרטיה. ואולם, היא הוסיפה, המדינה למעשה מנסה לכפות על המאבטחים תנאים הדומים לאלו הנהוגים בשב"כ - אך ללא מנגנון יישוב הסכסוכים הקיים בארגון זה. לדבריה, נכון ששביתה תגרום לשרים קשיים ואי נוחות, אך זוהי בדיוק מטרתה של שביתה לגיטימית. עוד העירה בר"ג-הירשברג, כי נציג המדינה השיב במילים" אני מניח שנסתדר" לשאלה שהועלתה בוועדת העבודה של הכנסת, בדבר השלכותיה של שביתה כזו.
בית הדין התיר למאבטחים לשבות מ-10.6.12, תוך שהוא מציינת שההסתדרות הלאומית עשתה מאמץ כן למנוע את השביתה, בעוד המדינה ומיקוד סירבו להידבר איתה. "ניכר שרעיון השביתה קשה למאבטחים", העירה בר"ג-הירשברג. בית הדין הורה להסתדרות להקים ועדת חריגים שתדון בבקשות מיוחדות בנוגע לאבטחת השרים.
