עורכי חדשות ב
קול ישראל היטו מהדורות כדי לקדם סדר-יום בעניינו של
גלעד שליט בחודשים שקדמו לשחרורו. ההתגייסות נעשתה לרוב במהדורות השעה העגולה של ימי ראשון בבוקר. למרות שעל סדר-היום עמדו נושאים בוערים, קודמה לראשי המהדורות הודעה במסווה של ידיעה על כך שגם היום מפגינה משפחת שליט במאהל מול ביתו של ראש הממשלה.
כעת מתברר כי עורכי המהדורות, שבעבר הודו ב
קידום סדר-יום תקשורתי, כדי להביא להוצאת כוחות צה"ל מלבנון, לא היו לבד. במכתב שכתב נציב תלונות הציבור היוצא, אלישע שפיגלמן, לפונה שהתלוננה על אופן הסיקור המוטה, עם יציאתה לפועל של עסקת השחרור, מגלה תמונה עגומה על רמת האתיקה שהייתה נהוגה ב
רשות השידור.
"השמחה ששטפה את הרוב המוחלט של הציבור בישראל נוכח הידיעה על שחרורו הצפוי של גלעד שליט כמובן שלא פסחה גם על העיתונאים והשדרים", כתב שפיגלמן בהתייחסו למשדרי הערוץ הראשון וקול ישראל. "במסגרת השמחה הכללית הזו אין לי אלא להסכים לטענה שרבים מהשדרים איבדו את רסן הדרישה לאיזון ול"אוביקטיביות" (יש לזכור שכיום כולנו כבר יודעים שאין מקום לדרישה לאובייקטיביות מעיתונאי ובקושי ניתן לדרוש הקפדה על נייטרליות).
מקום לעבודות דוקטורט
שפיגלמן אומר כי על הנושא של חטיפת גלעד שליט וההתנהלות של בני משפחתו וכן של מנהלי מסעות יחסי הציבור והעיתונאים כולם והתקשורת האלקטרונית והכתובה בנושא הזה - יש מקום לכתיבה של יותר מעבודת דוקטורט אחת. לדבריו, אין ספק שבעתיד, במסגרת קורסים בעיתונאות ויחסי ציבור, יהיה "מקרה גלעד שליט" נושא מרכזי של לימודים והסקת מסקנות.
עוד הוא קובע: "התקשורת כולה - ולצערי גם עיתונאי
רשות השידור בכלל זה - חרגה מכל כללי האיזון לאורך השנים האחרונות. בצדק רב חגגו הגברת תמי שנקמן וחבריה ממשרדי יחסי ציבור חגיגות ניצחון כאשר הושלמה העסקה וגלעד שליט חזר הביתה.
"אין ספק שבמרוצת השנים הצליחו בני משפחת שליט לגייס עיתונאים רבים כדי שיתמכו בביצוע העסקה, וגם אם אין בידינו הוכחות על החלטות של מערכות העיתונים או מי מערוצי השידור לתמוך בגוף או מוסד בביצוע העסקה - הרי שבפועל העיתונאים תומכי העסקה זכו לחופש ביטוי של דעתם האישית בלי כל הגבלה.
"משפחת שליט ותומכיה דאגו ל'אירועים' חדשותיים בקצב כמעט יומיומי וכך פילסו את דרכם לכל כלי התקשורת, ובסופו של דבר נוצר לחץ ציבורי, שיחד עם שיקולים ערכיים של מערכת הביטחון וראש הממשלה, הביא לחתימת העסקה ולביצועה", כתב שפיגלמן וציין כי לכל אורך התהליך של העסקה, מתנגדיה לא נחפזו לארגן "אירועים" מטעמם כך שלא היו עילות חדשותיות לתת ביטוי לדעתם.
עיתונאי הרשות לא היו יוצאי דופן
הנציב התייחס גם למינוחים בהם השתמשו העיתונאים: "למיטב ידיעתי, איש לא הכתיב לעיתונאים את מערכת המושגים שישתמשו בה - המושגים 'רוצחים', 'מחבלים', 'טרוריסטים', 'אסירים כבדים', 'אסירים על דם על הידיים' וכיוצא באלה - שימשו בערבוביה אצל השדרים והכתבים".
עם זאת הטעים כי מוקדם להסיק מסקנות כלליות על התנהגותם של העיתונאים השונים ושל כלי התקשורת השונים, והדגיש שבנושא זה לא היו עיתונאי רשות השידור יוצאי דופן בהשוואה לשאר כלי התקשורת בישראל.