"בשעתו התבקשתי בידי
שולה זקן להמציא לה צ'קים של 5,000
שקל כל אחד לצורכי מסע הבחירות ב-1998, שאותם ניתן יהיה להציג ל
מבקר המדינה. זו [מסמך שהגישה התביעה] רשימה של צ'קים שאספתי ממכרים ומבני משפחה שלי, כאשר אני החזרתי לאותם אנשים את הכסף והגשתי ל
הלל צ'רני את ההתחשבנות וביקשתי שיחזיר לי את הכסף והוא החזיר לי", אומר (יום ב', 2.7.12) עד המדינה ש"ד על יחסיו עם
אהוד אולמרט כאשר כיהן כראש עיריית ירושלים.
"אולמרט ידע שאני מעביר לו כספים. הוא כמה פעמים הודה לי על כך, גם טלפונית וגם כשהייתי נפגש איתו. שולה אמרתי לאולמרט בנוכחותי: אתה יודע שש' העביר לנו כספים? ואז הוא אמר: אני שוב מודה לך על מה שאתה עושה. היו מספר אירועים כאלה", הוסיף ש"ד.
התביעה הציגה סיכום דיון עם אולמרט בשנת 1995, בו הודיע הלה על תמיכתו בפרויקט
הולילנד. לדברי ש"ד, לפני פגישה זו התבקש לתרום 300,000-200,000 שקל לכיסוי גרעונותיו של אולמרט מבחירות 1993, סכום בו נקבה זקן. "אולמרט אישית ביקש ממני כספים ספציפיים רק בשני מקרים. בכל יתר המקרים זה נעשה באמצעות זקן", העיר.
לדברי ש"ד, אולמרט ו
אורי לופוליאנסקי - שהיה אז ממלא-מקום יו"ר הוועדה המקומית לבנייה - סייעו בקידום תוכנית הבנייה שאושרה בתחילת 1995. "משמעות העזרה שלהם הייתה גדולה ביותר. מי שהתנגד אז לתוכנית היה מהנדס העיר, אורי בן-אשר, שטען שהחומר אינו בשל להגשה לוועדה המחוזית. בניגוד לדעתו, החליטו אולמרט ולופוליאנסקי על אישור התוכנית". עוד אמר, כי התוכנית אושרה שלושה-ארבעה חודשים לאחר שהוגשה לוועדה, בעוד שבמצב רגיל הדבר יכול לארוך מספר שנים, כפי שהיה למשל בגירסה הרביעית של תוכנית הולילנד שנזקקה לשלוש שנים.
עוד אמר ש"ד, כי אולמרט ולופוליאנסקי היו מעורבים גם בצירופם למתחם הולילנד של 41 דונם שהיו בבעלות העירייה. כך נוצר די הצורך שטח ציבורי שיאפשר את ההרחבה העצומה בזכויות הבנייה בפרויקט. לדבריו, השניים גם מנעו את שמיעת 1,000-800 ההתנגדויות לתוכניות בוועדה המקומית והותירו זאת לוועדה המחוזית בלבד. לופוליאנסקי פעל בעקבות בקשתו של ש"ד, אשר טען באוזניו שהתנגדויות כפולות יאריכו בצורה בלתי אפשרית את תקופת ההפקדה. ואילו אולמרט השתתף, בניגוד להרגלו, לבקשתו של ש"ד בישיבת הוועדה המחוזית ולחץ לאשר את התוכנית, והוא אף חתם על מכתב ברוח זו.
עוד העיד ש"ד, כי אולמרט נפגש עם ישי טלאור, שהיה הממונה הארצי בנושא התחבורה, ושכנע אותו להסיר את התנגדויותיו להיבטים התחבורתיים של הפרויקט.