המדינה נהגה בכוחנות ובניגוד לדין, כאשר ביקשה וקיבלה ממשטרת ישראל את תיקו האישי של איש השב"כ המכונה "קפטן ג'ורג'". כך קבעה (1.7.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דליה גנות.
ג'ורג', שהיה מחוקריו של מוצטפא דיראני בהיותו כלוא בישראל, תובע מהמדינה מיליוני שקלים בטענה לנזקים שנגרמו לו במהלך שירותו. כיום הוא משרת במשטרת ישראל, והמדינה ביקשה וקיבלה ממפקד מחוז ירושלים את תיקו האישי בה. גנות הביעה מורת רוח רבה מכך בו במקום, וכעת החליטה שהמדינה פגעה בפרטיותו של ג'ורג' במהלך זה.
לא טרחה לקבל אישור
לדברי גנות, המדינה הייתה רשאית לקבל את תיקו של ג'ורג' במשרד הביטחון, משום שהמשרד הוא הנתבע וזכותו של מעביד לעיין בתיקו של עובד. לעומת זאת, המשטרה אינה צד בתיק ולכן המדינה לא הייתה רשאית לבקש את תיקו של ג'ורג' בה. גנות מדגישה:
"הנתבעת מיתממת וטוענת, כי מדובר בזרועות שונות של אותה ישות - היא מדינת ישראל, אלא מאי? כפי שציינתי מדובר בישויות אוטונומיות שונות של מדינת ישראל, אשר הקשר היחיד ביניהן הינו האינטרס הכללי של מדינת ישראל לשמור על שלום הציבור ועל בטחונו, אולם אין בכך כדי להכשיר עיון אוטומטי במאגרי המידע הנמצאים בידי כל אחד מהגופים האמורים, וביתר דיוק, אין בכך הכשר אוטומטי המאפשר לפרקליטות לנבור בכל מאגרי המידע המצויים בידי הגופים השונים של מדינת ישראל ללא קבלת היתר לעשות כן על-פי החוק. ודוק: במקרה אשר בפני הפרקליטות הינה נציגה משפטית המייצגת את המדינה בכובעה כמשרד הביטחון, ומשכך חל עליה איסור מפורש ומוחלט להיזקק למאגרי מידע המצויים בידי גופים אחרים של המדינה, והיא איננה רשאית לעשות שימוש באותם מאגרים נוספים, אלא ברשות בית המשפט, דבר שלא טרחה לעשות במקרה אשר בפני".
ניצול לרעה של ה"סמכויות"
גנות מוסיפה: "הנני מצרה מאוד על דרך התנהלותה של הפרקליטות במקרה זה. כפי שציינתי, מדובר בהתנהלות כוחנית ומנוגדת לחוק, וזאת על-ידי גוף משפטי אשר אמור לייצג את המדינה על-פי דין. אין, ולא יכול להיות ספק, שמסירת תיקו האישי של התובע במשטרת ישראל לידי הפרקליטות לא נועדה 'למטרת ביצוע כל חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות, או התפקידים של מוסר המידע, או מקבלו… ' (סע' 23 ג'(2) לחוק הגנת הפרטיות). האם דרישת וקבלת תיקו האישי של התובע במשטרת ישראל נועדה לצורך 'ביצוע חיקוק'?? האם דרישת וקבלת התיק הייתה במסגרת סמכויותיה של הפרקליטות?? התשובה היא: לאו רבתי וכאמור, לא ניתן להגדיר את התנהלות הפרקליטות במקרה זה, אלא כניצול לרעה של 'סמכויותיה', וזאת בהעדר סמכות שבדין ובניגוד גמור ומוחלט לדין".
גנות דוחה את טענת המדינה, לפיה החוק אינו אוסר עליה לעשות שימוש בחומר המצוי בידי המשטרה: "טענה זו תמוהה משהו, בלשון המעטה, שהרי המחוקק הגדיר בחוק הגנת הפרטיות באילו
מקרים מותר למדינה לעשות שימוש במידע המצוי בידי גופים ציבוריים אחרים. האם לא ניתן להבין מכך, שבמקרים שאינם מצויינים בחוק הגנת הפרטיות, לא ניתן לעשות שימוש במידע כזה? האם לא היה זה מן הראוי שהפרקליטות תודה בטעותה ותימנע ממתן הסברים שונים ומשונים להתנהלות שהינה בלתי חוקית בעליל, פוגענית ובלתי מוסרית?
"האם הפרקליטות, או המדינה לא ידעו, שאינם רשאים לקבל לידיהם את תיקו האישי של התובע במשטרה ללא קבלת היתר מבית המשפט לעשות כן? האם הפרקליטות או המדינה לא ידעו שדינם בחוק זה אינו שונה מדינו של כל בעל דין בתובענה אזרחית? האם יעלה על הדעת שנתבע פלוני יפנה למשטרת ישראל ויקבל את תיקו האישי של התובע, ללא קבלת היתר מבית המשפט?? התשובה לכל השאלות הללו הינה שלילית, והנני מצרה מאוד על הפגיעה שפגעה הנתבעת בזכותו החוקתית של התובע בקבלה לידיה את תיקו האישי במשטרת ישראל".
