גרוניס מול ארבל: הוצאות בהליכי סרק?

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, מאותת לחבריו: יש להטיל הוצאות על מי שיוזם הליכי סרק בבית המשפט העליון. במקביל נראה מהחלטה שפרסמה השופטת עדנה ארבל, כי מסר זה טרם התקבל על דעתם של כל שופטי העליון.

גרוניס חייב (יום ד', 4.7.12) את עמוס שנהר בתשלום הוצאות של 2,500 שקל בעקבות בקשתו לעיון נוסף בהחלטתו של גרוניס בעניינו (הליכי פשיטת רגל) מ-18.4.12. הייתה זו בקשתו השנייה של שנהר בנושא זה, לאחר שגרוניס כבר דחה אותה ב-11.6.12 והדגיש אז, כי "כלל לא ברור אם קיימת אפשרות דיונית להגשת בקשה לעיון מחדש". גרוניס קובע: "המסקנה המתבקשת היא כי דין הבקשה לעיון מחדש להידחות. ממילא, זהו אף דינה של הבקשה לסעד ארעי, שהרי אין כל עילה בדין ליתן סעד זמני בהליך שהסתיים בהחלטה חלוטה".

בהחלטה מאותו יום, דחתה ארבל את בקשתו של יעקב עטיה לעיון חוזר בהחלטתה בסכסוכו עם חברת מי נתניה. עטיה ביקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז ובקשתו נדחתה. לאחר מכן הגיש בקשה לעיון חוזר, שנדחתה אף היא - אך הוא חזר עליה, ואף צירף בקשה שארבל תפסול את עצמה. ארבל אומרת: "אינני מוצאת מקום להוסיף על החלטותיי אלה. התיק סגור וההליכים שעמדו לרשות המבקש מוצו זה מכבר". ארבל נמנעה מלחייב את עטיה בהוצאות, למרות הנסיבות הכמעט-זהות להחלטתו של גרוניס בה הוטלו הוצאות.

ההבדל היחיד בין שני המקרים הוא בכך ששנהר יוצג בידי עורך דין, בעוד עטיה ייצג את עצמו. ואולם, הוצאות מיועדות לפצות את הצד שכנגד על הוצאותיו ואינן צריכות להיות קשורות לשאלת ייצוגו של המבקש. מעבר לכך, ראוי לשקול הוצאות לטובת המדינה בהליכי סרק, בשל הזמן שהם גוזלים מבית המשפט.