נאשם יכול לחזור בו בשלב הערעור מהסכמתו לענישה במסגרת הסדר טיעון, ביתר קלות מכפי שיכולה לעשות זאת המדינה. כך קובעת (יום ד', 18.7.12) שופטת בית המשפט העליון,
עדנה ארבל.
ארבל מזכירה את קביעת בית המשפט העליון, לפיה המדינה יכולה לחזור בה בשלב הערעור מהסדר טיעון רק בנסיבות חריגות. הנשיאה דאז
דורית ביניש נימקה זאת בכך שיש לשמור על אינטרס ההסתמכות של הנאשם ועל האינטרס הציבורי, ולכן התביעה יכולה לחזור בה רק אם הדבר מתחייב לנוכח דבריו של בית המשפט בערכאה הדיונית.
הכרח בל יגונה
לדעת ארבל, לנאשם יש להתיר חזרה שכזו ביתר קלות, משום שהנימוקים המגבילים את המדינה - חלים עליו בצורה קלה יותר. נכון שגם למדינה יש הסתמכות על הודאת הנאשם, אך היא פחותה מהסתמכותו של הנאשם על ההסדר עימו; והנאשם ודאי אינו מופקד על האינטרס הציבורי. עם זאת, עליו להסביר לערכאת הערעור מהם הנתונים החדשים שלא הביא בחשבון בעת שהסכים להסדר הטיעון ומדוע יש בהם כדי להצדיק הקלה בעונשו.
אגב כך, דוחה ארבל את הביקורת הנשמעת לאחרונה על עסקות הטיעון ואומרת שהן "הכרח בל יגונה". לדבריה, "חרף העובדה שהסדר טיעון אינו בגדר דרך המלך בהליך הפלילי... הרי שלמוסד הסדרי הטיעון יתרונות רבים לצדדים להליך ולציבור בכללותו. בין יתרונות אלה ניתן למנות את העובדה שהסדרי הטיעון מהווים כוח מרתיע המאפשר פריסה רחבה של אכיפת החוק. לא ניתן להתעלם מכך שהפרקטיקה של הסדרי טיעון מביאה לחיסכון במשאבים הרבים המושקעים בניהולו של הליך פלילי מורכב וממושך, לרבות העדת עדים וקורבנות, ויש לה ערך מוסף בהיבט לקיחת האחריות על ביצוע המעשים הפליליים מצד העבריין".
מגמה ברורה של החמרה
הדברים כלולים בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של אדם שהורשע ברצח אחותו בנימוק של "חילול
כבוד המשפחה". המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון, בו נקבע שעונשו יהיה 20-16 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי מרכז גזר עליו, בדעת הרוב של השופטים
ליאורה ברודי ומנחם פינקלשטיין, 18 שנות מאסר. השופט עופר גרוסקופף סבר, בדעת מיעוט, כי ניתן לסטות מן ההסדר ולגזור על הנאשם 13 שנות מאסר בלבד.
לנוכח דעת המיעוט, ביקש הנאשם לחזור בו מהסדר הטיעון במסגרת ערעורו לעליון ולחייבו בעונש עליו המליץ גרוסקופף. ארבל אומרת, כי העונש אינו חורג מרמת הענישה הראויה, לנוכח האכזריות הרבה של הרצח, התכנון המוקדם שלו, הנימוק של "חילול כבוד המשפחה" ועיקרון קדושת חיי האדם.
למרות שהנאשם היה קטין (בן 15.5 בלבד) בעת ביצוע הרצח, מוסיפה ארבל, אין בכך כדי להקל בעונשו. "האמור אף עולה בקנה אחד עם המגמה הרווחת בשנים האחרונות להחמיר בענישתם של קטינים שהורשעו ברצח, חרף העובדה שביצעו את הרצח בעודם קטינים... בפסקי הדין הללו ניכרת מגמה ברורה של החמרה בענישה, כאשר במרבית המקרים אשר אוזכרו, נדונו הקטינים לעונשי מאסר ממושכים העולים על 20 שנות מאסר, ובחלקם נדונו הם אף למאסר עולם", אומרת ארבל.
תפיסות עולם חשוכות
ארבל מסכמת: "השתת עונש מאסר קל מכפי שנגזר, כבקשת ההגנה, תקהה לדידי משאט הנפש שמחובתנו להביע נוכח מעשה קטילת החיים האכזרי שביצע המערער שדגל שחור מתנוסס מעליו, ומן הצורך להעביר מסר ברור וחד-משמעי כי אין להפגין גם לא שמץ של סובלנות למנהגים אלימים ונפשעים הכרוכים בפגיעה בגופן, כבודן וחייהן של נשים על-רקע תפיסות עולם תרבותיות חשוכות אשר ראוי היה להן כי יעברו מן העולם".
המשנה לנשיאה,
מרים נאור, העירה: "אילו היינו מאפשרים למערער (וגם להשקפתי אין לכך מקום) לבקש לסטות לקולא מטווח הענישה שבהסדר הטיעון, היה מתבקש לדעתי 'לפתוח' את ההסדר לכל הכיוונים, וגם לחומרא. זהו סיכון שמי שמבקש לסטות מהסדר חייב להביא בחשבון, ולעיתים - הסיכון אינו כדאי".
מעין שקיעה לתוך אפתיה
