נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט יעקב צמח, אישר בשעת לילה (יום ה', 25.9.03) את צו המעצר המינהלי שהוציא שר הביטחון מופז, לפעיל הימין הקיצוני ואיש כ"ך לשעבר, נעם פדרמן מחברון.
כזכור, ביום שני השבוע, באו אנשי שב"כ ומשטרה לבית המשפט העליון כדי לבצע את המעצר, במהלך דיון בעתירה לבג"צ (8388/03) שהגיש פדרמן נגד אלוף פיקוד המרכז, משה קפלינסקי, לאפשר לו לצאת מביתו לסליחות ולתפילות הימים הנוראים, לקיימן בבית הכנסת. כזכור, קפלינסקי הוציא לפני קצת פחות משנה צו פיקוח מיוחד (מעין מעצר-בית) וסירב לאשר לו כעת לצאת לתפילות.
בעקבות המעצר, פתח פדרמן בשביתת רעב ללא הגבלת זמן. פדרמן קובל על-כך, שבעוד ששר הביטחון חותם על שחרור מאות מחבלים, הוא מוציא צו מינהלי, ללא הוכחות וראיות כנגדו. "אין גבול לחוצפה ולבושה ומי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים", נמסר בשמו.
מקורביו של פדרמן אמרו בתגובה למעצרו, כי זהו ניסיון ברור לעקוף את החלטות בית המשפט, שהרי השופט טירקל כבר קבע שהראיות נגדו אינן חזקות מספיק כדי לעוצרו עד תום ההליכים. עוד אמרו, כי "זהו משחק לא הגון. אם יש לכם ראיות - תעמידו אותנו לדין. הם ניסו לעצור אותו דרך בית המשפט ולא הצליחו, אז פתאום מוציאים מינהלי ועוקפים את בתי המשפט".
נשיא בית המשפט המחוזי מאשר את הצו המינהלי
על-פי סעיף 4 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), על נשיא בית משפט מחוזי לאשר צו מעצר מינהלי בתוך 48 שעות מיום שהוצא. הדיון בצו בפני הנשיא יעקב צמח החל ביום רביעי, אולם פדרמן, השובת רעב, כאמור, חש ברע ופונה לקבלת טיפול רפואי. אתמול נמשך הדיון, והנשיא צמח שמע את הטענות והראיות החסויות שהציג בפניו השב"כ, כאשר כנהוג, פדרמן ועורך דינו, נפתלי ורצברגר, הוצאו מהאולם.
לאחר מכן, ביקש פדרמן אף הוא להציג חומר חסוי בפני בית המשפט, ולהציג בפני השופט מסמכים, עדויות וראיות, כדי להוכיח כי השב"כ מתנכל לו, כביכול, בשנים האחרונות ופועל נגדו, וזו הסיבה האמיתית להוצאת צו המעצר.
נציג הפרקליטות, עו"ד שי ניצן, התנגד לבקשה בטענה כי מעולם לא הביא עצור מינהלי חומר חסוי נגד השב"כ, אך - באופן תקדימי למדיי - אישר צמח לפדרמן להציג החומר בפניו, והורה לעו"ד ניצן, לנציגי השב"כ ולקלדנית לצאת מן האולם. לאחר שעה בה שמע וראה את החומר של פדרמן, הוציא צמח צו חיסיון על החומר.
עו"ד ניצן טען, כי ביסוד צו המעצר עומדים 2 נימוקים: האחד, עברו של פדרמן, הכולל בין היתר כ-20 הרשעות בשנים 1988-1996(מקורביו של פדרמן טוענים כי הורשע רק 8 פעמים; נ.ש.), בעבירות של נזק לרכוש של ערבים, איומים והשתתפות בהתפרעות. המדינה סבורה, אמר עו"ד ניצן, כי בעברו זה "יש השלכה להערכת הסיכון הנשקף ממנו לביטחון המדינה ולביטחון הציבור לעתיד".
עוד נטען, כי נגד פדרמן הוצאו בעבר צווי מעצר מינהליים וווי הגבלה שונים, שאת חלקם הפר, וכן כי עומד נגדו כתב אישום בפרשת מחתרת בת-עין, המייחס לו החזקת חומרי חבלה (ת.פ. 3075/02). ואולם, הנימוק השני לצו הוא, כדברי השופט, "הצטברות מידע מהעת האחרונה, בדבר פעילות המשיב ומעורבותו בפעולות טרור, שלשמע חלקן תיצלנה אוזניים".
"חומר מגוון ורב-היקף"
השופט מציין, כי עיין בתיק החסוי שהציג השב"כ, והתרשם כי מדובר "בחומר מגוון ורב-היקף, הנובע ממקורות מידע מסוגים שונים. החומר איכותי ומתאפיין במידה גבוהה של מהימנות. החומר החסוי משתזר עם החומר הגלוי, תומך בו ומחזק אותו, ומציב תמונה ברורה למדיי של חשש לפעילות טרוריסטית".
"יש יסוד של ממש לטענת המדינה, כי ניכר שהמשיב הוא המוח והרוח החיה של ביצוע פעולות טרור, של תכנון פעולות טרור ושל ניסיונות לביצוע פעולות כאלה. שוכנעתי", אומר צמח, "שאכן יש סיכון מוחשי שאם המשיב יהיה חופשי, יסכן את ביטחון המדינה ואת שלום הציבור... לא היה מנוס מלקבל החלטה זו עתה, כדי למנוע סכנה ממשית מפעולות המשיב. גם שוכנעתי כי צעד זה הוא האפקטיבי היחיד להשגת מטרה זו".
הנשיא צמח דחה את טענותיו של פדרמן, לפיהן השב"כ מתנכל לו על עניין שבעבר, וקבע כי התשתית שהוצגה בפניו הניחה את דעתו כי הטעמים להוצאת הצו הם ענייניים.
לגבי טענת פדרמן, כי אם יש טענות נגדו, הרי שיש להגיש נגדו כתב אישום ולא לעקוף את ההליך הפלילי על-ידי שימוש בצו מינהלי, קבע השופט כי לשב"כ עלול להיגרם נזק חמור אם ייחשפו שיטות אסטרטגיות שהוא מפעיל, ואלה הטעמים שהנחו את המדינה בהחלטתה לנקוט בהליך מינהלי ולא בהליך פלילי.
תנאי המעצר
בהחלטתו, התייחס הנשיא צמח לטענות סניגורו של פדרמן, עו"ד נפתלי ורצברגר, כי תנאי המעצר של פדרמן אינם סבירים, באשר אין מאפשרים לו להתפלל במניין, לבצע שיחות טלפון, לקבל אוכל בהכשר הבד"צ וכו'. עו"ד שי ניצן הסכים, כי עציר מינהלי זכאי לתנאי מעצר טובים ואנושיים, במסגרת אילוצי וצרכי הביטחון, ואולם טען, כי הדיון מוגבל לעניין תוקף הצו ואין לבית המשפט סמכות לדון בתנאיו, באשר ערעור על אלה יש להגיש בדרך של עתירת אסיר. עם זאת, המליץ השופט צמח לשקול מחדש את תנאי המעצר.
לפיכך, בשעת ערב מאוחרת אמש, אישר צמח את צו המעצר, וקבע כי יעיין בו מחדש ביום 21.12.03, וחזר על המלצתו לבחון לאלתר את מקום מעצרו ואת תנאי המעצר.
2 מעצורי מחתרת בת-עין שובתים רעב
במחאה על תנאי מעצרו של פדרמן
2 מהעצורים בפרשת בת-עין, עופר גמליאל ויוסף בן-ברוך, הכלואים באגף התורני בכלא איילון, פתחו בשביתת רעב במחאה על תנאי מעצרו של נעם פדרמן. לשביתה הצטרף גם העצור יצחק פס. מקורביו של פדרמן אמרו, כי "דיראני ועובייד זוכים לתנאים של בית מלון. כנראה שהיום עדיף להיות עצור ערבי".
הרב הספרדי הראשי לישראל, שלמה עמר, פנה למשפחות העצורים, לרבות זו של פדרמן, וביקש שהעצורים יפסיקו את שביתת הרעב, היות ובראש השנה יש חובה הלכתית לאכול. הרב עמר הפציר בעצורים להשעות את שביתת הרעב עד לאחר ראש השנה, גם אם ייתכן ויש אמת בדברי פדרמן, על תנאי מעצרו הקשים.
תגובת שירות בתי הסוהר
חנה ניצן, דוברת שירות בתי הסוהר, אמרה בתשובה לשאלותינו, כי "עצור מינהלי, מתוקף הגדרתו ככזה, מוחזק בהפרדה בכלא אשמורת, במטרה לשמור על ביטחונו האישי. מעבר לכך, יש לפדרמן טיול של שעתיים בחצר הטיולים, ופעם בשבוע הוא זכאי לביקור בן חצי שעה. החל מאתמול, שב אלינו פדרמן והודיע כי אינו מקבל ארוחות. מבחינתנו, שביתת הרעב נכנסת לתוקפה רק אחרי 48 שעות".
ניצן אישרה כי "כרגע, אין לו גישה לטלפונים ותפילותיו ייערכו בתאו". לשאלתי, אם מדובר בהגבלות שהטיל השב"כ או שב"ס, השיבה "אלה הגבלות של 'גורמי הביטחון'". באשר להמלצת השופט צמח להקל בתנאי המעצר, אמרה: "אנו מתייחסים להמלצת השופט בכל הכבוד הראוי, ויחד עם המלצה זו, נשקלים שיקולים ביטחוניים הקשורים לביטחונו האישי של העצור המינהלי, שיש לקחתם במכלול השיקולים, על-מנת לשמור על ביטחונו ועל ביטחון בית הסוהר".
"בשלב זה", אמרה, "אין אפשרות להעבירו לאגף תורני. שיבוצו נבדק באופן קבוע על-ידי גורמי הביטחון. כשתתקבל החלטה אחרת - הוא יוצא מההפרדה".
ב"ש 4926/03 מדינת ישראל נ' נעם פדרמן
