הצטיינות בתעודת הבגרות קשורה להשכלת האם

ככל שלאם השכלה גבוהה יותר כך עולים סיכויי ילדיה לקבל תעודת בגרות בהצטיינות. כך עולה (יום ב', 27.8.12) מפרסום נתונים מתוך דוח "פני החברה בישראל" שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

3% מבין הזכאים בחינוך העברי (לא כולל הפיקוח החרדי) שלאמם השכלה נמוכה (עד 8 שנות לימוד) קיבלו תעודת בגרות בהצטיינות, לעומת 15% מאלה שלאמם השכלה גבוהה (16 שנות לימוד ומעלה). בחינוך הערבי, הקשר שבין השכלת האם להצטיינות ילדיה חזק אף יותר: 2% לעומת 28%, בהתאמה.

המערכת מזדקנת

תופעת ה"הזדקנות" של כוחות ההוראה שנפוצה ברוב המדינות המפותחות, מהירה יותר בחינוך העברי בישראל בכלל ובחטיבה העליונה בפרט. אחת הסיבות לכך היא ירידה בקצב הכניסה של מורים צעירים למערכת. כתוצאה מכך, צפויה בשנים הקרובות מגמה של פרישה מוגברת של מורים בעיקר בבתי הספר התיכוניים במגזר העברי.

בחטיבה העליונה, 45% מהמורים בחינוך הממלכתי היו בני 50 ומעלה בשנת 2011 לעומת 33% בשנת 2001. בחטיבות הביניים שיעור המורים עד גיל 29 שנים היה 5% בשנת 2011 לעומת 11% בשנת 2001 (ירידה של 44% באחוז המורים עד גיל 29), ושיעור המורים בגיל 50 ומעלה היה 37% בשנת 2011 לעומת 24% בשנת 2001 (עלייה של 81%).

בדומה לממצאים בשנים הקודמות, בתוצאות בחינות הבגרות של שנת 2010, עליהם מבוסס הדוח, מתבטא המתאם החיובי בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמיד להישגיו הלימודיים: ככל שעולה מספר שנות הלימוד של אם התלמיד או רמתו החברתית-כלכלית של יישוב מגוריו, כך עולים שיעורי הזכאים לתעודת בגרות ואלה מביניהם שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות.