האם הציפורים מקיימות הלוויות?

חוקרים גילו שכשעורבנים אמריקנים (western scrub jays) נתקלים בציפור מתה, הם קוראים לחבריהם ומפסיקים לחפש אחר מזון. לאחר מכן עפים העורבנים מטה לכיוון הציפור המתה ונאספים סביבה, במעין דפוס המזכיר לוויה אצל בני האדם. דפוס התנהגותי זה התפתח כפי הנראה כדי להזהיר ציפורים אחרות מסכנה קרובה.

על הממצאים דיווחו חוקרים מקליפורניה בעיתון Animal Behaviour.

התגלית מבוססת על מחקר שנעשה על-ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה שבארצות הברית שביצעו מספר ניסויים. הם העמידו סדרת אובייקטים בחצר אחורית של בית מגורים וצפו בתגובת העורבנים שבאזור. האובייקטים שהניחו כללו פיסות עץ צבעוניות, עורבנים מתים, כמו גם פוחלצים של עורבנים ושל ינשופים גדולים, שנראו כמו עורבנים חיים וכמו טורפים.

העורבנים הגיבו באדישות ובשוויון נפש לפיסות העץ, אך כשהבחינו בציפור מתה, החלו להשמיע קריאות אזעקה והזהירו עורבנים שהיו במרחק רב מהם. העורבנים התאספו סביב הגופה ויצרו מעין תזמורת של קולות צורמניים. הקולות שהשמיעו, הידועים כ-"zeeps" ,"scolds" ו-"zeep-scolds" עודדו עורבנים חדשים להגיע למקום. העורבנים הפסיק גם לאסוף מזון, שינוי התנהגותי שנמשך לאורך יום שלם.

כשהחוקרים הצליחו לגרום לציפורים להאמין כי הגיע טורף למקום, על-ידי חשיפה לינשופים, גם אז התאספו העורבנים יחד ויצרו סדרת קולות רמים וצורמים, וכן עטו על הטורף כדי להפחידו, פעולה שלא עשו כשהבחינו בציפור מתה.

למרות זאת, הציפורים עטו מדי פעם על פוחלצי העורבנים, התנהגות שידוע כי היא מתרחשת בטבע כחלק מתקיפת מתחרים או ציפורים חולות. העובדה שהעורבנים לא הגיבו לפיסות העץ מראה כי לא מדובר בחידוש שבהופעת הציפור המתה.

תוצאות הניסוי מראות כי העורבנים רואים בנוכחות ציפור מתה מידע שיש לחלוק אותו עם ציבור העורבנים, בדיוק כפי שנעשה במקרים של נוכחות טורפים. הפצת המסר על הציפור המתה באזור עוזרת להבטיח את שלומם של העורבנים האחרים, להזהיר אותם מפני סכנה וכך להוריד את הסיכון שלהם לחשיפה למה שגרם למותה.

גם בעלי-חיים אחרים מודיעים על מתיהם. ג'ירפות ופילים, לדוגמה, משוטטים סביב הגופה של קרוב משפחה שמת, התנהגות שמרמזת על כך שלבעלי חיים יש איזושהי תפיסה מנטלית של המוות ושייתכן אפילו שהם מתאבלים על קרוביהם שמתו.